מי אנחנו

"משיב הרוח", כתב עת לשירה יהודית – ישראלית, נוסד בראשית שנת תשנ"ה (1994) בידי חבורת משוררים צעירים דתיים, חלקם מבני ההתיישבות ביש"ע.

המטרה בראש ובראשונה הייתה להקים במה איכותית לשירה העברית, לאחר שחשנו כי לא היה במפה התרבותית בישראל דאז מקום או גוף שיכולים היו להוביל את החוויה הישראלית לגווניה בזיקה לחוויה ולמסורות היהודיות, או בקיצור – להשיב את הרוח! מטרות נוספות של כתב העת הן:

bar1 aleלפתוח את הציבור האמוני לגווניו ליצירה ולרגישות תרבותית

aleלאפשר מפגש בלתי אמצעי בין דתיים וחילוניים לקירוב בין הזרמים ולהעשרת המשתתפים בראיה שונה משלהם.

בהמשך למסורת השירה העברית המתחדשת, בהשראתם של אבות ישורון ושל זלדה, של אורי צבי גרינברג ושל יונה וולך, של רטוש, עמיחי ודליה רביקוביץ' – הופיע לפני כעשר שנים הגיליון הראשון של "משיב הרוח".

אנשי חבורת "משיב הרוח" העושים במלאכת כתב העת אינם מ'עור אחד'; השקפותיהם הדתיות והלאומיות שונות איש מרעהו וכן גם סגנון כתיבתם שלהם וטעמם האמנותי במהלך 'מסעות העריכה'.

הכותבים המשתתפים בכתב העת באים מכלל קשת הזרמים בישראל, וכותרת המשנה – "שירה יהודית – ישראלית" לא באה לגדור ולהגביל בבחירת השירים או הכותבים אלא לסמן אורינטציה תרבותית. את גיליונות "משיב הרוח" מלוות יצירות מן האמנות הפלסטית, שגובשו ברובן במיוחד עבור "משיב הרוח".

תגובות, השפעה ויצירה

כתוצאה מהופעת הגיליונות הראשונים הוליד "משיב הרוח" תנועת יצירה שלמה בציבור האמוני.
מכוחו וכח-כוחו החלו לנבוע פרצי יצירה בישיבות לבנים, במדרשות לבנות וביישובי יש"ע. סדנאות לשירה ולכתיבה יוצרת נפתחו במעוזים תורניים רבים ועולמות תוכן שלמים, שעד אז כמעט ולא באו לידי ביטוי, הובאו אל קדמת הבמה של הספרות העברית.

כמובן, "משיב הרוח" לא רופד רק באהבה. במספר ישיבות, בהנחיית דמויות רבניות מסוימות, הוחרם כתב העת ו"משיב הרוח" על חבורתו הואשמו ב"עיסוק בטומאה ובפורנוגרפיה". מנגד, רבנים ואנשי רוח אחרים מקרב הציונות הדתית ראו ב"משיב הרוח" בשורה רוחנית - אמנותית, שמעודדת את היחיד לבטא את עולמו הפנימי, מעשירה את עולם החוויה הדתית ומקשרת בין יוצאי בית המדרש לבין יוצרי וצרכני תרבות עברית-מקורית.

בתהליך מקביל מצא את עצמו "משיב הרוח" מתקבל בחום בקרב הקהילייה הספרותית והתרבותית. דמויות מפתח מבין אנשי יצירה וביקורת הגדירו את "משיב הרוח" כתופעה המרתקת ביותר כיום בשירה הישראלית וכמוקד חיוני בה.
הוצאתם של הגיליונות גילתה כותבי שירה מוכשרים, ברובם מן הציבור האמוני, זאת לצד פרסומים של משוררים וותיקים ומוכרים.
יוצרים רבים מצאו ב"משיב הרוח" בית לביטוי שירה דתית, במובנה הנרחב והעמוק ביותר, ושירה יהודית - ישראלית, בעלת מגוון תפיסות עולם. כל זאת, כמובן, בלא לבטל או להאפיל אמירה אישית-פרטית בכל נושא בו עוסקת שירה.
ב"משיב הרוח" עוצבה שפת שיר מגוונת ומרובדת, בשילוב תפיסה אסתטית המבכרת ביטויים רגשיים ואירוטיים מרוסנים מהמקובל בשדות השירה הישראלית של העת האחרונה.

אירועים

בנוסף להופעת הגיליונות, חבורת "משיב הרוח" הפיקה עשרות אירועי ספרות ותרבות ברחבי הארץ, בכל האירועים משולבים אמנים מתחומים שונים: מוסיקה, תיאטרון ואמנות פלסטית.
גולת הכותרת של האירועים הספרותיים של כתב העת הוא פסטיבל השירה השנתי "ימי אהבה לשירה", המתקיים ברציפות במהלך שלוש עשרה השנים האחרונות בירושלים, והוא פסטיבל השירה היחיד בישראל המתקיים שנים בקביעות.

פרוייקטים מיוחדים:

aleמזמור - כיתתהשירה 'מזמור'. מהווה מקום לכותבים בראשית דרכם הרוצים לשכלל את יכולות הכתיבה שלהם ולהרחיב את היכרותם עם עולם השירה בכלל, והיהודית-ישראלית בפרט.  

ale"מראות" - מופע תיאטרון הכולל שישה שחקנים, המבוסס על טקסטים מתוך גיליונות "משיב הרוח".

ale"פנים אל פנים" - מפגש בין אמנים דתיים וחילוניים בתערוכת צילום ושירה.

ale"מדרשיר" - לימוד שירים לצד מקורות יהודיים, המתקיים בכל שנה בפסטיבל "ימי אהבה לשירה".

ale"פרקי אבות" - תערוכה של 5 אמנים (ציירים ופסלים) מתוך לימוד משותף לשירי אבות ישורון.

aleחליפות - תשעה אמנים פלסטיים פוגשים בשיריו של אברהם חלפי.

aleסדנאות לשירה ולכתיבה יוצרת. מי ומי ב"משיב הרוח"

במעגל העורכים והניהול האומנותי – אליעז כהן, יורם ניסינוביץ', שמואל קליין , נעמה שקד.

בעבר נטלו חלק – נחום פצ'ניק, אבישר הר שפי, שור ענתבי.

עורכים אורחים: - משוררים בני דורות שונים ובוגרי "מזמור"- כיתת השירה של משיב הרוח

ריכוז ארגוני – אפרת כהן

ריכוז מערכת – רתם אלדר

ניקוד והגהה: נעמה שקד

בין הכותבים:
משה בן-שאול, מרים ברוך חלפי, חיים גורי, טניה הדר, נתן יונתן, איתמר יעוז-קסט, עין טור-מלכא, צ'סלב מילוש, אגי משעול, רבקה מרים, רוני סומק, יוסף עוזר, חוה פנחס-כהן, נחום פצ'ניק, אלחנן ניר, סיוון הר-שפי, הרב מנחם פרומן, בארי צימרמן, יונדב קפלון, אדמיאל קוסמן, בנימין שבילי, הרב שג"ר, משה שמיר, יוסי שריד ורבים אחרים.

בכל גיליון מתגלים כשרונות צעירים וחדשים, המתפרסמים ב"משיב הרוח" בפרסום ראשון, ומהווים הבטחה לחיותה ועתידה של השירה בישראל.

בין המשתתפים באירועים:
מאיה בז'ראנו, רפי וויכרט, נתן יונתן, הלית ישורון, גבריאל מוקד, עין טור מלכא (עליזה גרינברג), רבקה מרים, אגי משעול, רות נצר, יהודה עמיחי, גדעון עפרת, הרב יוחנן פריד, אילנה צוקרמן, אידה צורית, חוה ברכה קורזקובה, משה שמיר, אריאל הירשפלד, דרור אידר, הרב מנחם פרומן ועוד רבים.

בין השאר יוחדו אירועים לשירתם של:
אורי צבי גרינברג, אמיר גלבוע, דליה רביקוביץ, יונה וולך, יוסף צבי רימון, זלדה, אברהם חלפי, אבות ישורון, חביבה פדיה, עוזר רבין, פנחס שדה ושאול טשרניחובסקי.

logo

"משיב הרוח", לתרבות יהודית ישראלית ע"ר
 
במה איכותית לשירה עברית.
בין פעילויות העמותה- הוצאת כתב העת, אירועים ספרותיים, פסטיבל ימי אהבה לשירה,
מזמור -כיתת השירה וסדנאות כתיבה נוספות.

פעילות העמותה נתמכת על ידי משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים

מספר עמותה 580353597