גליון יז אנתולוגיה

גליון יז

אנתולוגיה

מבחר שירים תשנ"ה-תשס"ח

התשס"ה

עורכים: אליעז כהן, יורם ניסנוביץ', שמואל קליין, עוזי שביט, לאה שניר

בקובץ מבחר שירים מהשנים תשנ"ה-תשס"ה.

קובץ זה מתמקד ב-15 קולות של היוצרים הבולטים, שהתגבשו בין כתליו של "משיב הרוח", ומכיל שירים שהתפרסמו בגליונות כתב העת לאורך העשור האחרון, לצד שירים חדשים. בנוסף, מתפרסמות בגליון שתי רשימות של חמוטל בר-יוסף והרב שג"ר, הנוגעות בעולם הרוחני של יוצרי משיב הרוח.

היוצרים המשתתפים בגליון, ע"פ סדר הופעתם: | נחום פצ'ניק | יורם ניסינוביץ' | נעמה שקד | אליעז כהן | סיון הר-שפי | יוסף עוזר | אורית גידלי | שוּר ענתבי | רבקה טניה הדר | אלחנן ניר | מיכל הלד | קובי אברבנאל | יוחאי שורק | אבישר הר-שפי | שמואל קליין |

 

 

משיב הרוח גליון יז

פתח דבר מתוך הגליון:

הולדתה של השירה העברית החדשה, לפני יותר ממאתיים שנה, הייתה קשורה ומותנית, כידוע, בעזיבת החדר, בית המדרש, הישיבה; ביציאה מהגיטו הרוחני ההלכתי של התלמוד ונושאי-כליו, שלא אִפשר בתחומו (במרחב האשכנזי במאות ה-17 עד ה-19) כל פעולה רוחנית אינטנסיבית אחרת, ובשל כך גם פעילות פיוטית חופשית, יוצרת, של שירה. היא הייתה קשורה בעליל בבחירה מודעת, נועזת בשעתה, בעולם המודרני ותרבותו, בהשכלה, בנאורות, שטיפחו את השירה והאסתטיקה והעניקו להן מעמד מרכזי בעולם הרוח. מכאן סימן ההיכר המובהק שנתנו קלוזנר, קורצוויל ורבים אחרים בשירה העברית החדשה - חילוניותה.

השירה העברית החדשה הייתה, רובה ככולה, פרי יצירתם המקורית של יהודים חופשיים, על-פי המינוח של י"ח ברנר, וגם קוראיה באו, ככלל, מהציבור החופשי. לא רק שהממסד הדתי והציבור הדתי לפלגיו השונים החרימו אותה לחלוטין - גם אנשי הציונות הדתית, המזרחי והפועל-המזרחי, לא נטלו בה, לרוב, חלק פעיל. ואותם משוררים יחידים, יוצאי דופן - כדוגמת יוסף צבי רימון ויעקב רימון, במחצית הראשונה של המאה העשרים; זלדה, בשנות הששים והשבעים; אדמיאל קוסמן, יונדב קפלון, חוה פנחס-כהן ומירון איזקסון, בשני העשורים האחרונים - היו או נראו בבחינת היוצאים מן הכלל.?

הופעת הגליונות הראשונים של כתב העת לשירה 'משיב הרוח', לפני כעשר שנים, נתפסה בתחילה כתופעה שולית. הטקסטים נראו עדיין, ברובם, מגומגמים, בוסריים, ודומה היה שלכותביהם חסרה תרבות שירית מודרנית מגובשת. גם היקף התופעה, משקלה ואיכותה טרם היו ברורים. אט-אט ניתן היה להיווכח שאין זו פעילות קיקיונית. התברר שכתב העת קשור בתופעה חברתית-תרבותית-ספרותית חדשה, רבת עניין: בפעם הראשונה מזה זמן רב הצטרפה חבורה הולכת וגדלה של יוצרים צעירים, רובם שומרי מצוות, חניכי ישיבות, אולפנות ובתי-ספר דתיים, למעגל השירה העברית החדשה, המודרנית, כאנשים שהשירה העברית ממוקמת בלב עולמם כעיסוק רוחני מרכזי, בלי שהדבר יחייב אותם לוותר על אמונתם הדתית, אך גם בלי להכפיף את שירתם לאוטוריטה ספרותית-רבנית כלשהי.

כיום, מקץ עשר שנים להופעתו הרצופה של כתב העת 'משיב הרוח' ולפעילותו בקרב חוג קוראים ויוצרים הולך ומתרחב, התגבש והצטלל הקול הקולקטיבי של חבורת 'משיב הרוח', מצד אחד, ושל הקולות האינדיבידואליים, הנפרדים, של חבריה השונים, מצד שני. ניתן כבר לחוש בעליל בתרומתו המשמעותית של 'משיב הרוח' להתרחבות ולהתגוונות של מעגל היוצרים, הסגנונות וציבור הקוראים של השירה העברית הישראלית המודרנית והפוסט-מודרנית.

הוצאת הקיבוץ המאוחד, הבית הספרותי של מיטב השירה העברית הישראלית, יוצריה וקוראיה בעשרות השנים האחרונות, שמחה לארח גיליון חגיגי מיוחד זה של 'משיב הרוח', הכולל מבחר מקיף ומייצג של יבולו השירי בכל שנות פעילותו. אנו מקווים שאירוח זה יתרום תרומה צנועה למפגש ספרותי פורה בין משוררים בני דורות שונים, חינוך שונה ועולמות רוחניים שונים, בימים לא-קלים של פירוד ומבוכה.

עוזי שביט, לאה שניר
הוצאת הקיבוץ המאוחד

 

'משיב הרוח' נולד לפני כעשר שנים מתוך עולם הישיבות, בידי חבורה מצומצמת של צעירים, אשר ברובם עשו אז את ראשית צעדיהם בכתיבת שירה וחשו שלשירתם השונה - היהודית-מסורתית מחד גיסא וישראלית-מודרנית מאידך גיסא - אין קול ואין עונה.

בתום עשור בו התגבש הקול השירי הייחודי של יוצרי 'משיב הרוח', ניתן כבר, להערכתנו, לעשות סיכום ביניים ולקבוע כי זכות קיומו של כתב העת הוא בפרסום שירה איכותית, חדשה, המפתיעה בצירופיה המקוריים ומטלטלת את הקורא; שירה הנוגעת בכוח עדין בנימים הדקים והסמויים של הנפש. היא שואבת משפת התפילה והפיוט, ההלכה והמדרש ומגלה לא פעם עולמות נסתרים. לשירה זו קראנו שירה יהודית ישראלית - שורשיה הרוחניים והסגנוניים במחוזות לשון קדומים וצמרתה בעולם המודרני.

קובץ זה מכיל מבחר מהגליונות שראו אור עד עתה, בתוספת שירים חדשים. רבים וטובים פרסמו ב'משיב הרוח' ולא כולם מופיעים במבחר שלפנינו, המוגבל בהיקפו, ואשר על כן נאלץ להתמקד בקולות הבולטים יותר שהתגבשו בין כתליו של כתב העת. לצד השירה הצעירה בחרנו להביא שני משוררים ותיקים יותר - טניה הדר ויוסף עוזר, שליוו את 'משיב הרוח' מראשיתו וחלקם בו משמעותי.

תודתנו לכל מי שהושיט יד במשך השנים, ולהוצאת הקיבוץ המאוחד, שעורכיה היו שותפים לנו בעריכת גיליון מיוחד זה.

אליעז כהן, יורם ניסינוביץ', שמואל קליין
מעורכי 'משיב הרוח'

לרכישת הגליון

pic4_1

logo

"משיב הרוח", לתרבות יהודית ישראלית ע"ר
 
במה איכותית לשירה עברית.
בין פעילויות העמותה- הוצאת כתב העת, אירועים ספרותיים, פסטיבל ימי אהבה לשירה,
מזמור -כיתת השירה וסדנאות כתיבה נוספות.

פעילות העמותה נתמכת על ידי משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים

מספר עמותה 580353597