skip to Main Content

הזמן / שחר־מריו מרדכי

בְּשִׁלְהֵי הַחֹרֶף נֶחְטֶפֶת הַשֶּׁמֶשׁ

אֶל רִיק הָעֵצִים. וּכְמוֹ בִּן לַיְלָה

סְבַךְ שֶׁל צַמָּרוֹת מֵקִים יַעַר בָּרְחוֹב וְרַעַשׁ בֶּחָזֶה:

מָה אַתָּה עוֹשֶׂה

הָעֵץ, שֶׁקָּרַס בַּסּוּפָה וְהִצְנִיחַ זְרָעִים —

יֵשׁ לוֹ הֶמְשֵׁךְ. וְזֶה לֹא סִפּוּר

גַּם הַסּוּפָה זָרְעָה רוּחַ

וְשֶׁמֶשׁ הִפְלִיאָה לִלְהֹט וְלִדְלוֹת מַיִם מִיָּם

וְלִזְרֹעַ עָנָן. הִנֵּה

מִשָּׁמַיִם צוֹנְחִים

מִמְטָרִים וְצוֹמְחִים

יְעָרִים. אֲפִלּוּ עִיר חֲשׂוּכַת־פָּנִים בַּלַּיְלָה

נִזְרַעַת מֵחָדָשׁ בְּאוֹר הַשַּׁחַר וְהַתְּכֵלֶת.

עַכְשָׁו קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בִּסְבַךְ הָעֵצִים

וְחַיֵּי יַלְדִּי שֶׁלֹּא נוֹלַד מִתְרוֹצְצִים בְּשֹׁרֶשׁ

נִשְׁמָתִי, מַה מּוּנָף כְּמוֹ מַאֲכֶלֶת

לְחַיּוֹת אֶת הַיֶּלֶד

שׁוֹלְחִים אֵלַי יָדָם הָעֵצִים וְהַשֶּׂה:

הַזְּמַן רָץ, אַיֵּה בִּנְךָ וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה

(מתוך גיליון ס״ב)

 

Back To Top