החיים כמשל / נחום אבניאל

אֲנִי עֲדַיִן כּוֹתֵב, וְלֵילוֹתֶיךָ
מִשְׁתַּקְּפִים בְּחַלּוֹנִי
לְאוֹר מְנוֹרַת לַיְלָה שְׁבוּרָה,
עֵת הָיִיתָ לְצִדִּי, לֹא רָחוֹק, מֻטְרָד
מִשְּׁנָתְךָ וּמֵת מִצְּחוֹק.
מֶה עָשִׂיתָ שָׁם, מִתַּחַת לִשְׂמִיכַת לִבְּךָ,
אֵילוּ עֲטַלֵּפִים הִסְתַּבְּכוּ
בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁלְּךָ.
הַאֲמֵן לִי, לוּ יָדַעְתִּי אָז
הָיִיתִי מַפְסִיק לִקְרֹא אֶת הַחַיִּים כְּמָשָׁל
וּבָא לָתֵת לְךָ חִבּוּק עַד
שֶׁלֹּא תִּפְחַד.
לוּ יָדַעְתִּי כַּמָּה אַתָּה שָׁבִיר
הָיִיתִי מַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל לְמַעַנְךָ,
וּמוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ בְּיָדַיִם חֲזָקוֹת
לְעוֹלַם הַחַיִּים.
כְּשֶׁחָזַרְנוּ מִן הָהָר הַדּוֹמֵם
גֵּרַשְׁתִּי מֵחַדְרִי
מַלְאָכִים מְבֹהָלִים אֵינְסְפֹר.
לְכוּ לַעֲבֹד
צָעַקְתִּי אַחֲרֵיהֶם בְּבֶכִי
(מתוך גיליון קדישירה)