לוגו כתב העת משיב הרוח לשירה יהודית ישראלית
הצלה / מיה טבת דיין

הצלה / מיה טבת דיין

אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּמִגְרַשׁ הַחֲנָיָה שֶׁל הַסּוּפֶּר הַקָּנָדִי
הַגָּדוֹל הַזֶּה. יָצָאת מִבְּדִיקָה וְקִבַּלְתְּ
תְּמוּנָה שֶׁל הַתִּינֹקֶת שֶׁגּוֹדֶלֶת אֶצְלֵךְ עַכְשָׁו
בַּבֶּטֶן, וּמִיָּד הִכְנַסְתְּ אֶת הַתְּמוּנָה לַתִּיק
כִּי הִרְגַּשְׁתְּ אֵיךְ אַתְּ מַתְחִילָה לֶאֱהֹב אוֹתָהּ
וְכִי נִבְהַלְתְּ מִכָּל הָרֶגֶשׁ הַזֶּה.
רַק שֶׁאֵין לָךְ לְמִי לְסַפֵּר
אוֹ לְמִי לְהַרְאוֹת אֶת הַתְּמוּנָה,
מִי שֶׁנִּשְׁאָר זוֹ אַתְּ
וּשְׁמֵי נוֹבֶמְבֶּר הַבְּהִירִים
עֲנָנָה מְשַׁיֶּטֶת מֵעָלַיִךְ,
בּוֹדֵדָה, עֲצִיצִים שֶׁל חַג הַמּוֹלָד נִמְכָּרִים
שְׁנַיִם בַּחֲמִשִּׁים,
הָעֵצִים רָזִים מוּל פְּנֵי הַחֹרֶף, עֵירֻמִּים
מֵעָלִים וּמִנֶּחָמָה,
הַתְּמוּנָה שֶׁלָּהּ בַּתִּיק
קוֹרֵאת לָךְ, כְּאִלּוּ לֹא הָיְתָה נְיָר,
כְּאִלּוּ הָיְתָה הַתִּינֹקֶת עַצְמָהּ
חַמָּה וְנוֹלֶדֶת וְרֵיחָנִית,
עִם שֵׂעָר רַךְ וְעֵינַיִם
חוּמוֹת כְּמוֹ שֶׁלָּךְ,
הַגּוּף שֶׁלָּךְ
יוֹצֵא אֵלֶיהָ,
לָקַחַת אוֹתָהּ אֵלַיִךְ, לְהַחֲזִיק
אוֹתָהּ. לָתֵת לְכָל הָאֵיבָרִים שֶׁלָּכֶן
קֵבָה וְלֵב וְדָם לְהִתְעוֹרֵר
אֵלּוּ כְּלַפֵּי אֵלּוּ, לִהְיוֹת שַׁיֶּכֶת.
לְהַצִּיל אֶת עַצְמֵךְ מֵעַצְמֵךְ.
(מתוך גיליון נ״ח – וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי)

מ
ה

הֵרָשְׁמוּ לְקַבָּלַת אִגֶּרֶת מֵידָע מִמַּשִּׁיב הָרוּחַ

(ניוזלטר בלעז)