הצלחה גדולה / שבתאי מג'ר

כְּשֶׁאֲנִי קוֹלֵט מַה בִּפְנִים
מָה אֶצְלֵךְ נוֹלָד וּמִתְקַשֶּׁה
לְהִתְפָּרֵק; הָרְגָעִים הָאֵלֶּה
מְפַנִּים אוֹתִי מִן הַחַיִּים;
מָה אֶצְלֵךְ חוֹגֵג; אֲנִי
נִמְתָּח מֵעֵבֶר לַקָּצֶה שֶׁל
הַדְּבָרִים הָרְגִילִים; אֲנִי
רוֹאֶה בִּמְלֹא עֻזּוֹ שֶׁל הַפֵּרוּשׁ
הוּא לֹא נָחוּץ; לָרְגָעִים הָאֵלֶּה
אֵין שׁוּם מַעֲנֶה; הֵם מְסַדְּרִים
אוֹתִי כְּפֶלַח יֹפִי מְהֻרְהָר, שֶׁלֹּא
חָסֵר דָּבָר.

(מתוך גיליון נ״ח – ׳וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי׳)