fbpx skip to Main Content

 

 

 

אודות פרס זלדה לשירה

 

זלדה שניאורסון-מישקובסקי (1914, רוסיה – 1984, ירושלים) היא מהמשוררות הייחודיות והאהובות ביותר בשירה העברית המודרנית. מאז עלתה כילדה בשנת 1926 עם משפחתה לירושלים, חיה רוב שנותיה בעיר ירושלים ובה גם צמחה והתגלתה כמשוררת. רוחה, נופיה ואנשיה של ירושלים נמצאים במוקד שירתה, כולל שירים רבים המיוחדים לחלכאיה ונדכאיה של העיר. גם אם השתייכה סוציולוגיתלקהילה הדתית-חרדית של ירושלים (זלדה היתה בת-דודתו של הרבי מלובביטש, אדמו"ר חסידות חב"ד), היתה זלדה עצמה מחוברת לזיכרון היהודי לתולדותיו כמו גם פתוחה לתרבות העולם, לדתות, לאמונות ולדעות השונות, ביתה היה פתוח והיא עמדה בדיאלוג עמוק, מפרה וחי עם דמויות מקשת ההשקפות השונות, וגם שירתה, נתקבלה בהתלהבות בידי קוראות וקוראי השירה עברית בני דורות והשקפות שונות, עד ימינו.

 

בשנת 1994, עשר שנים לאחר פטירתה, נוסד בירושלים כתב העת "משיב הרוח" לשירה יהודית-ישראלית. גם חבורת המייסדות והמייסדים של כתב העת, וגם הקהילה הספרותית והאקדמית, ובמידה רבה גם הציבור הרחב, זיהו ומזהים את חבורת "משיב הרוח" כממשיכי-דרכה של זלדה, במובנים רבים מאד. במהלך שיצרה החבורה, שמכונה כ"רנסאנס השירה האמונית החדשה" בישראל, יש המשך ישיר ומקורי-בדרכו למפעלה ולדמותה של זלדה: ברוח היהודית מאד שהיא גם אנושית ואוניברסלית, שירה הכלולה והמורכבת מכל רבדיה של העברית, מהזיכרון ומארון-הספרים-היהודי לדורותיהם, בפתיחות ובנתינת המקום לקשת האמונות וההשקפות, ובאופן מיוחד, כפי שהגדירה זלדה עצמה את רוחה ברבים משיריה, ברוח החופשית, שאין לה קיום בלי "הברקים והקולות ששמעתי בסיני".

 

"משיב הרוח" קבע את מושבו ואת עיקר מפעלותיו בעיר ירושלים, ובתוך אלו, החל מהשנים הראשונות, ובמשך כשלושה עשורים, ייחד אירועים ומסגרות רבות כמחווה ולזכרה של זלדה:

החל מערבי-מחווה גדולים בשיתוף יוצרים מתחומי אמנות שונים, שמשכו אליהם קהל של מאות מאוהבי שירת זלדה, דרך עשרות מפגשי וסדנאות קריאה וכתיבה לאור שירת זלדה, שהתקיימו ב"קהילות הכותבות", בכיתות-השירה וב"חממה למשוררים" של משיב הרוח.

 

בשנת 2014, סביב שנת המאה להולדתה של זלדה, הוקדש  אחד מגיליונות כתב העת כגיליון מחווה המוקדש כולו לזלדה, בו פרסמו עשרות משוררים ואמניות יצירות מקוריות חדשות שנכתבו כולן כמחווה לזלדה ובהשראתה. הגיליון המיוחד "הפוגה באי ירוק" נתקבל בהתלהבות והתקיימו סביבו אירועי קריאה וכתיבה רבים.

סביב אותה השנה החליטו משוררות ומשוררי משיב הרוח לייסד מסורת שנתית מיוחדת : "היארצייט של זלדה", התכנסות במוצאי יום הזיכרון לשואה, אור לכ"ח בניסן, תאריך פטירתה הסמלי כל-כך של המשוררת. זו התכנסות של שוחריה ואוהביה של זלדה, יחד עם משוררות, משוררים ומוסיקאים, הפתוחה לקהל הרחב, במתכונת המוכרת מאירועי-זיכרון ליוצרים גדולים הנערכים בעולם, בו גם הקהל הרחב מוזמן לקרוא ולשתף בחוויית חיים משמעותית סביב אחד השירים של זלדה. "היארצייט של זלדה", שהפך מאז למסורת אהובה מאד, מושך אליו קהל רב מדי-שנה, ומרתק לראות את המגוון הססגוני המתגלה בקהל, כשחילונים, דתיים וחרדים יושבים יחד ומשתפים באהבתם למשוררת הגדולה וכמה היא משפיעה על חייהם. אנחנו חשים שבכך אנחנו זוכים לא רק להחיות את זכרה אלא גם להיאסף כמשפחה גדולה, ההולכת ומתרחבת בכל שנה, המקיימת ויוצרת את זיכרון יקירתה, שהלכה ערירית מן העולם…

 

פרס זלדה לשירה

 

לאחר כשלושה עשורים של פעילות שירית ענפה ברוחה של המשוררת זלדה, אנחנו חשים כי הגיעה העת לייסד פרס לשירה על שמה, בעירה ירושלים, במסגרתו יבוא לידי ביטוי הזיכרון החי והיוצר של דמותה, וגם יעוטרו וייבחרו מי שביצירתם ממשיכים את רוחה ומורשתה השירית הגדולה.

גם בכך אנו רואים כשליחות: זלדה, שהלכה ערירית מן העולם, לפני כמעט ארבעים שנים, ממשיכה מעבר לשירתה הנצחית לפעום דרך משוררות ומשוררים שיישאו בגאון את הפרס לשירה שייקרא על-שמה.

הענקת הפרס מתאפשרת הודות לשותפות עם עיריית ירושלים ו"יוצרים זיכרון".

כ"קווים-מנחים" לבחירת הזוכות והזוכים בפרס, יעמדו לנגד וועדת השיפוט, מעבר למצוינות ולמקוריות שירית, גם המרכיבים המיוחדים הקשורים לשירת זלדה, כזו היוצרת והמכוננת זיכרון חי וחווייתי, יהודי מאד ובה-בעת אוניברסלי ואנושי מאד.

להורדת טופס מועמדות + תקנון

מה צריך כדי להגיש למועמדות?
להגיש ספר אחד שיצא בהוצאה מוכרת בחמש השנים האחרונות (2018 ועד היום)
(משוררות ומשוררים ותיקים שיש להם יותר מספר אחד מתאים יבחרו אחד מהם.)
מה לשלוח / למסור לנו במשרד (בתיאום מראש)
שלושה עותקים של: הספר + טופס מלא + קורות חיים

מועד אחרון להגשת מועמדות: ט"ו באלול תשפ"ב, 11.9.22

    נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

    Back To Top
    דילוג לתוכן