לוגו כתב העת משיב הרוח לשירה יהודית ישראלית

גיליון פ"ה

 25.00 55.00

דבר העורכים

כשהתותחים רועמים, איך הנפש מתגייסת למערכה? על מה אנחנו צריכים לכתוב? על מה אנחנו צריכים להתפלל? האם תפקידה של השירה הוא לזעוק את אימי המלחמה, כפי שזעק אורי צבי גרינברג:

"אֱלֹהִים בָּאוּ דָּמִים עַד נֶפֶשׁ, כָּל חַי בְּקִרְבֵּנוּ

הֲרוּגָיו מוּטָלִים לוֹ לְמַעְלָה מֵרֹאשׁ

וְזֶה סִינַי וְזֶה נְבוֹ עַכְשָׁו…"

או לתבוע את השפוי והיפה גם בתוך האפלה הגדולה, כפי שהתעקשה לאה גולדברג:

"וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ

וּמֻתָּר, וּמֻתָּר לֶאֱהֹב".

בגיליון זה של "שפתי תפתח: תפילות שממשיכות להיכתב", הזמנו כותבות וכותבים להתחבט בשאלות הללו. קיבלנו שירים שבהם התייחסויות מגוונות, המבטאות את המתח בין השותפות בכאב העולם לבין ההתכנסות במלחמות הנפש מול עצמה; בין התפילות העתיקות ש"לא ישא גוי אל גוי חרב" לבין התחינה לשלום פנימי.

אנחנו מקווים שגיליון זה יכוון תפילה לסיום המלחמה הקשה באוקראינה ובמקומות אחרים בעולם, ומי ייתן ולא ילמדון עוד מלחמה.

אהובה רקנטי ועמרי שרת

סדר השירים:

(אֲדוֹנֵנוּ אִלֵּם, אֵל אוֹמֵר) / רות פוירשטיין

שהקסם יתחיל / מיתר הלל קורמן

אפקט הפרפר / יסמין בוקעי

בדק בית / לילך גליל

אין שום דבר / רחלי מדר

כל אשר היה / יונה שפירא

שבר סורי / חנן בולר

זמן קבלת השבת / אפרת נסימוב

(כְּשֶׁשָּׁאוּל נָעַץ בִּבְשָׂרִי) / עמיחי פילוסוף

כך נשלים / צפנת בן דוד

אחרי שנה אני יוצאת מחופתי / רתם קס

על הניסים / דפנה ארמן

לרוכב ערבות / ארי יארמיש

תפילה על פני המים / יקיר בן משה

קולי / הלל אקרמן

(אֲנִי תּוֹבַעַת אוֹתְךָ) / אמונה בן יעקב

(לֹא הָיִיתִי מוּכָנָה) / לאה ארנטל

כל הלילה נאבקת עם אלוהים / חרות לוביץ'

בשעת הכֵּן / מתניה מאלי

בערה פנימית / קרן רוזנברג

(יֵשׁ כְּאֵבִים שֶׁאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ) / יצחק כהן

פתח חלון / לאה קליבנוף־רון

(אֵיךְ רָתַמְתְּ רוּחַ) / רות פוירשטיין

(הַנֶּצַח אֱלֹהִים) / עמנואל יצחק לוי

(לָקַחַת חוּט אָרֹךְ) / יורם גלילי

תפילה לירושלים הזאת / הדר בר נוי

ואני חיכיתי לשוטר / ניר שטראוס

(אַתָּה נוֹסֵעַ מִפְּרָאג) / מתי שמואלוף

ערכת החייאה – הוראות הפעלה / שחף ארז

שחרית / דניאל מ. בראון

מפני שקורין / חנן סבח טייכר

(אָלֶף בֶּאֱלוּל כָּאן) / לאה מימוני

(רַכּוּת לְבָנָה מְנֻקֶּדֶת) / לאה מימוני

רגולציה פיננסית / טל קיציס

(צְבָא שָׁמַיִם אָפֹר) / גדעון ליפשיץ

ל"ג באומר / אבישג עמית־שפירא

(תַּעַצְרוּ אוֹתִי) / חגית קופפר צ'רקה

דבָר בָּעולם / יחזקאל רחמים

עליך השלום / צוריאל אסף

טיוטה במלחמה, למען שלומה / הרצל חקק

גבירותיי ורבותיי, מֵהַפַּח /אשר שאז

לפני אחד / דעאל רודריגז גארסיה

(אֵלּוּ לֹא דְּבָרִים פְּשׁוּטִים) / רעות וויספר

(הַכַּלָּנִיּוֹת פָּקְחוּ עַיִן) / רעיה לפיד־שילר

38 / נטלי קמיל־אדמון

שביל חלב / קארינה ס. לינצקי

(וְאוּלַי זֶה כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ) / סמדר פייל

קצה הנפילה / ענבר שפרוני

סובלימציה / טל מיכאליס

(הֵי אַתֶּם, פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה) / תמרה טוביאן

שירי הגיליון:

(אֲדוֹנֵנוּ אִלֵּם, אֵל אוֹמֵר) / רות פוירשטיין

אֲדוֹנֵנוּ אִלֵּם, אֵל אוֹמֵר וְאוֹטֵם אֶת אַשְׁמַת אֶתְמוֹלָיו בְּאֵד שְׁמוֹ:         אֲדוֹנֵנוּ בּוֹעֵר, בֵּן בְּלִי בַּיִת בּוֹחֵר בְּעֵרוֹת לְשַׁלְהֵב בָּהֶן שְׁמוֹ:        אֲדוֹנֵנוּ גּוֹלֶה, גֵּר גֵּאֶה וְגוֹאֶה, גַּל גּוֹעֵשׁ לְגָרֵשׁ מֵהֶם שְׁמוֹ:         אֲדוֹנֵנוּ דּוֹהֵר, דָּר בַּדֶּבֶר דּוֹקֵר בְּדִבְרֵי דֶּמַע דּוֹר דּוֹרֵשׁ שְׁמוֹ:          אֲדוֹנֵנוּ הִמְנוֹן, הִנֵּה בָּא הֶהָמוֹן, הוֹד וָהֶרֶס הִבְטִיחַ כִּי שְׁמוֹ: אֲדוֹנֵנוּ וִתֵּר, וְשִׁסַּע וְיִסֵּר וְלָדוֹ, וַיָּבוּז וַדַּאי שְׁמוֹ:         אֲדוֹנֵנוּ זֶה זָר אֶל זַרְעוֹ שֶׁזָּהַר בְּזֵעָה לְזַמֵּן בָּהּ אֶת שְׁמוֹ:         אֲדוֹנֵנוּ חוֹלֵף, בְּחֵרוּת מְחָרֵף בְּחוּרָיו לְחַלֵּל חֵשֶׁק שְׁמוֹ:            אֲדוֹנֵנוּ טוֹעֶה, בְּטֵרוּף מְטַאטֵא טַל מִטַּף עַד טוֹרֵף טַעַם שְׁמוֹ: אֲדוֹנֵנוּ יָשֵׁן, יַעַל יָם יֵרֵד אֵין יִעוּדוֹ מִתְיַקֵּד עוֹד מִשְּׁמוֹ:        אֲדוֹנֵנוּ כְּאֵב כִּי כּוֹפֵר וְכוֹזֵב בַּכְּרָמִים בָּם כָּלַל הוּא אֶת שְׁמוֹ:        אֲדוֹנֵנוּ לַשָּׁוְא לֹא לִכֵּד לְאֻמָּיו, לֵב לוֹמְדָיו לוֹחֲשִׁים לַעַז שְׁמוֹ:         אֲדוֹנֵנוּ מוֹעֵד, מִי מוּבָא לַמּוֹקֵד מִמְּרוֹם מֶלֶךְ לְמָוֶת בִּשְׁמוֹ:          אֲדוֹנֵנוּ נוֹטֵר, נֶצַח נָם וְנוֹשֵׁר, מִתְנַעֵר מִנִּשְׁמַת נֵבֶל שְׁמוֹ:      אֲדוֹנֵנוּ סוֹקֵל, סָר מִסֵּבֶל, סוֹלֵל סוֹד סְפָרָיו כְּסוֹרְגֵי סֵתֶר שְׁמוֹ:          אֲדוֹנֵנוּ עוֹסֵק, עוֹד עוֹלֶה וְעוֹשֵׁק, עֲנִיֵּי עַמּוֹ עוֹקְדִים בְּעַד שְׁמוֹ:          אֲדוֹנֵנוּ פּוֹעֶה, פֶּה פּוֹעֵר וּפוֹצֶה, פְּקוּדָיו פּוֹחֲדִים מִפַּת שְׁמוֹ:           אֲדוֹנֵנוּ צוֹחֵק, צָד צֹאנוֹ הַצּוֹעֵק, צָר צִלּוֹ עַל צִיּוֹן בְּצַו שְׁמוֹ:            אֲדוֹנֵנוּ קָמֵל, קוֹמָתוֹ מְקַלְקֵל, קֹר קוֹרֵא קוֹל קוֹפֵא בְּקֵן שְׁמוֹ:         אֲדוֹנֵנוּ רוֹעֵשׁ, רַק בָּרַעַם רוֹגֵשׁ, רִיק רוֹקֵם בְּרוֹגְעֵי רוּחַ שְׁמוֹ:          אֲדוֹנֵנוּ שׁוֹמֵט שֵׁם שָׁמַיִם, שׁוֹחֵט בְּשִׁיר שֶׁקֶר שְׁבוּעַת שֶׁבַח שְׁמוֹ:

אֲדוֹנֵנוּ תְּפִלָּה, תֵּן תֵּבֵל עַל תִּלָּהּ, תּוּר תּוֹעֵנוּ תְּמִימֵי תֵּל שִׁמְךָ:

 

שהקסם יתחיל / מיתר הלל קורמן

שֶׁהַקֶּסֶם יַתְחִיל, לַעֲזָאזֵל

שֶׁתִּבְקַע הָאֲדָמָה הַיַּצִּיבָה וְהָעֲצוּבָה

יִפְרֹץ זֶרֶם חָזָק וְגָבוֹהַּ

וַאֲנַחְנוּ נִרְקֹד לְטִפּוֹתָיו בְּמַעְגָּל שֶׁל מָאטִיס

לְאוֹר נֵר נָעִים אוֹ אוֹר יוֹם מַכְחִיל

 

שֶׁהַקֶּסֶם יַתְחִיל

וַאֲנַחְנוּ נְקַפֵּץ בְּצַעֲדֵי סוּס דּוֹהֵר

לְעֵבֶר הַשְּׁקִיעָה

שֶׁל כָּל דַּאֲגוֹתֵינוּ

נִשְׁכַּח אֶת הַפַּחַד שֶׁלֹּא נִמְצָא

זֶה אֶת זֶה וְאֶת הַקֶּסֶם

וּבָרֶקַע יְלַטְּפוּ מֵיתְרֵי הַגִּיטָרָה וּשְׁרִיקַת הֶחָלִיל

 

שֶׁהַקֶּסֶם יַתְחִיל, אֱלֹהִים

שֶׁתִּכָּנֵס מַשְׁמָעוּת לְקַוֵּי הַמִּתְאָר

שֶׁל הַדְּמוּיוֹת הַחֲלוּלוֹת שֶׁהֵם אֲנַחְנוּ

שֶׁיִּהְיֶה טַעַם לַבָּשָׂר

כִּוּוּן לִזְרִימַת הַדָּם

נַחַת בְּסוֹף הַנְּשִׁיפָה שֶׁל הָרוּחַ

(הָאֲוִיר נֶאֱגָר בָּרֵאָה וּמִתְכּוֹנֵן לְמַסָּע אֶל הֶחָלִיל)

אפקט הפרפר / יסמין בוקעי

אוּלַי הַסּוּפָה שֶׁטּוֹרֶפֶת עַכְשָׁו אֶת חַדְרֵי לִבִּי

תָּנִיעַ אֶת כַּנְפֵי רוּחֲךָ

אוּלַי הַכְּאֵב שֶׁסּוֹחֵט אוֹתִי עַד תֹּם

יְפַרְפֵּר דֹּפֶן אַחַת בְּלִבְּךָ

לִבִּי בַּמִּזְרָח וְלִבְּךָ בְּסוֹף מַעֲרָב

פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁקֶּשֶׁר דָּם חָזָק יוֹתֵר מִגְּבוּלוֹת טְרַנְסְאַטְלַנְטִיִּים, כְּמוֹ חוּט מֶשִׁי שָׁקוּף, קוֹרֵן וְגֵאֶה

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁרַק גְּלָמִים יְכוֹלִים לַחְשֹׁב כָּכָה

הֲרֵי אִם הַפַּרְפַּר מֵת, סוּפָה לֹא תִּהְיֶה

בְּהֵעָדְרוֹ הוּא מוֹתִיר קוֹל דְּמָמָה

דַּקָּה וְקוֹרֶנֶת

אֶפֶקְט גַּרְעִינִי

בדק בית / לילך גליל

הָאֲדָמָה תַּחְתֵּינוּ רוֹעֶדֶת

וְאָנוּ נִצְמָדִים לְלֹא מַגָּע

לְחִבּוּק אָרֹךְ שֶׁכֻּלּוֹ רוּחַ

מַחְזִיקִים בְּכָל מָה שֶׁאֶפְשָׁר

כְּלוֹמַר, בְּשׁוּם דָּבָר

אין שום דבר / רחלי מדר

לִטְבֹּעַ

אֵין שׁוּם דָּבָר נִפְלָא בְּזֶה

אֵין שׁוּם דָּבָר נִפְלָא בְּזֶה

לֹא כָּחֹל כֵּהֶה

לֹא אַלְמֻגִּים.

אֱלֹהִים מַצְמִיחַ לִי זִימִים כְּמוֹ לְבַת יָם

אֲבָל אֵין שׁוּם דָּבָר נִפְלָא בְּזֶה

אֵין שׁוּם דָּבָר נִפְלָא

אֲנִי שׁוֹכַחַת

שׁוּב גִּיחָה מֵעַל הַמַּיִם

מְנַסָּה לִלְמֹד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שׁוּב בָּרַגְלַיִם

בִּקְנֵה הַנְּשִׁימָה,

בַּלֵּב

לָמָּה הוּא רוֹעֵד עַכְשָׁו

אֵין שׁוּם דָּבָר.

כל אשר היה / יונה שפירא

לפנחס

זֶה יַעֲבֹר

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת

גַּם זֶה יַעֲבֹר, בֶּאֱמֶת

אֲנִי אוֹמֶרֶת

זֶה לֹא יַחְזֹר

זֶה יִפָּסֵק, יַעֲצֹר,

הַשֶּׁמֶשׁ הַמֻּפְלָא הֲרֵי

יַמְשִׁיךְ לְגַשֵּׁשׁ

אַחַר צְדָקָה וּמַרְפֵּא

בִּכְנָפָיו

שֶׁהֵם אֵשׁ

שֶׁהֲרֵי יִפָּלֵא בְּעֵינַי

לִכְשֹׁף מַעֲשֵׂה נְחָשִׁים וּלְחָשִׁים

בַּעֲבוּר זֶה, זֶה יַעֲבֹר

אֲנִי חוֹזֶרֶת

הַכֹּל יִהְיֶה שׁוֹנֶה אָז מְאוֹד

הַדְּבָרִים יִהְיוּ אֲחֵרִים וּבָרִים

קְרִיאָתָם תְּפַקַּח, תְּשַׁמֵּר, תַּהַפְכֵם מֻגְמָרִים,

הַשֶּׁמֶשׁ יִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יָבוֹא

אֶל מְקוֹמוֹ בּוֹ הוּא חוֹשֵׁב לִבְקֹעַ בּוֹ הוּא נוֹטֶה לַחֲבֹא

בְּבוֹאוֹ, זֶה יִנְדֹּף

שָׁם זֶה יִשְׁבֹּת מִלִּרְדֹּף

הֲלֹא גַּם הַגּוּף שֶׁנִּשְׁחָת מַעֲלֶה אֲרוּכָה

וַהֲרֵי יְבֻלַּע בְּעֵינַי לִנְהֹג מַעֲשֵׂה קַדְמוֹנִים

לִלְחֹשׁ כְּנֻסְחַת מִזְמוֹרִים מֻטְמָנִים,

זֶה יֵחָלֵף

זֶה הֲרֵי כְּדַעַת לְנָבוֹן יִגָּרֵף, יִשָּׁטֵף

כַּנְּחָלִים הַמְּבַקְּשִׁים לָלֶכֶת

אֶל שֶׁהָיָה קַיָּם

כְּאֶל מָקוֹם שָׁם הֵם עוֹרְגִים לָשׁוּב

כְּמוֹ הַיָּם

שֶׁעַל אַף הַמַּיִם הָרַבִּים

לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה מָלֵא

אֶלָּא עָזוּב וְעָצוּב וְנֶאֱלָם

כְּמוֹ אָדָם.

וְהָרוּחַ

הָרוּחַ תִּסְבֹּב, הָרוּחַ תֵּלֵךְ וְתִסֹּב וְתִּשֹּׁב

עַד שֶׁתָּשׁוּב

אֶל הָאֲדָמָה הָעֲרֻמָּה

אֲשֶׁר לָעַד עוֹמֶדֶת

דּוֹמֵמָה

לִבְלִי שׁוּב.

שבר סורי / חנן בולר

וְשׁוּב בְּצֵאת הַשַּׁבָּת
הִתְפּוֹרֵר קַו בִּצּוּרֵי הָאוֹר
נָגַח הַתֹּהוּ בַּבְּהִיָּה וְהֵמִיט
תְּמוּנַת תִּינוֹק מֻנָּח עַל חוֹף
תְּמוּנַת תִּינוֹק לְמַרְגְּלוֹת הַיָּם הַגָּדוֹל
תִּינוֹק בְּחֻלְצָה אֲדֻמָּה מִכְנָסַיִם תְּכֵלֶת רָצוּץ עַל חוֹל
רֵיחַ בְּשָׂמִים מִתְעַרְבֵּב בִּשְׂרֵפָה
וְשֶׁטֶף פְּלִיטִי מְזַרְזֵף קִינָה
מְטַפְטֶפֶת כְּמוֹ לֶהָבָה
מִתְפָּרֶקֶת לַהֲבָרוֹת
אוֹי. אוֹי. אוֹי. אוֹי. אוֹי. אוֹי
הָאֶצְבַּע מַעֲבִירָה נְתָזִים אֲדֻמִּים בָּרָקוֹת
מְסַמֶּנֶת טֶרִיטוֹרְיוֹת שָׁלוֹם
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא רוֹכֵן לִנְשִׁיקָה
עוֹלֶה מִסַּעֲרוֹתָיו הַמֵּתוֹת שָׁמַיְמָה
לְחַפֵּשׂ אֵיזוֹ גְּאֻלָּה

זמן קבלת השבת / אפרת נסימוב

אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מָה בְּקִרְבִּי

נִדְחֶקֶת דֶּרֶךְ הַסִּינוּסִים, מִתְחַכֶּכֶת בְּעָקַת הַשְּׁקֵדִים

שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מָה בָּרָאתָ אוֹתָם אֱלֹהַי

אֲנִי

נוֹפֶלֶת לַחֲלַל הָרֵאוֹת

מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי שׂוֹחָה בַּמַּיִם שֶׁנּוֹלַדְתִּי בְּתוֹכָם וְרַק תַּעֲזֹר לִי לְהַרְגִּישׁ

הַכֹּל נָקִי וּבָהִיר

הַכֹּל נָקִי וּבָהִיר וְשׁוֹאֶלֶת

לָמָּה בָּחַרְתָּ לְחוֹרֵר אוֹתִי וְנִדְמֶה לִי שֶׁאַתָּה זָכָר

וְאֵיךְ זֶה שֶׁתָּמִיד הַכֹּל כּוֹאֵב בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹבֶרֶת אֶת הָהָר

(כְּשֶׁשָּׁאוּל נָעַץ בִּבְשָׂרִי) / עמיחי פילוסוף

א.

כְּשֶׁשָּׁאוּל נָעַץ בִּבְשָׂרִי בַּבֶּטֶן וּבָרֹאשׁ

מְחָטִים סִינִיּוֹת קְטַנּוֹת, אָמַרְתִּי

הָנַח לִי לִפֹּל עַל חַרְבִּי

אַתָּה מֵבִין אוֹתִי נָכוֹן?

לֹא, שָׁאוּל אָמַר, אַל תִּפֹּל עָלֶיהָ

עַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה.

מָה אַתָּה מַצִּיעַ לִי בְּעֶצֶם

אֲנִי אִישׁ שֶׁל שָׁלוֹם, אֵין בִּי עוֹד כֹּחַ לַמִּלְחָמָה הַזֹּאת

אַתָּה מֵבִין אוֹתִי נָכוֹן?

לֹא, שָׁאוּל אָמַר, אֵין לְךָ שָׁלוֹם מִלֵּב מְפֻלָּשׁ

הַחֶרֶב יָצְאָה

הַחֹר שֶׁנִּשְׁאַר הוּא אַתָּה

וּבְמָה תְּמַלֵּא אוֹתוֹ

יִהְיֶה הַגִּלּוּי הֲכִי גָּדוֹל שֶׁל חַיֶּיךָ

 

ב.

עַד אֲשֶׁר אַסְכִּים לְמִגְרַעַת הַבָּשָׂר

לְכָל מָה שֶׁאֲנִי מְחֹרָר כִּכְבָרַת כִּשְׁלוֹנוֹת

עַד אֲשֶׁר אַסְכִּים לְהִתְמַלֵּא

מְחָטִים סִינִיּוֹת קְטַנּוֹת

כך נשלים / צפנת בן דוד

אֲנִי אֶהְיֶה מְעָרָה

וְאַתָּה תִּתְמוֹטֵט לְתוֹכִי

אֶתְמַלֵּא דַּרְדֶּרֶת כְּתֵפֶיךָ הָרְחָבוֹת

תִּשְׁקַע לִשְׁנַת מַעֲמַקִּים

כָּךְ נַשְׁלִים זֶה בָּזֶה אֵינוּתֵנוּ

לֹא פָּנִים אֶל פָּנִים

תּוֹכִים אֶל תּוֹכִים.


אחרי שנה אני יוצאת מחופתי / רתם קס

קִירוֹת הָאֶבֶן כְּבָר לֹא

נֶהְפָּכִים, פַּעַם בְּפַעַם

בְּמַפְתִּיעַ

לְמַקְלוֹת בַּמְבּוּק

פְּתוּחִים לַכֹּל,

רַק אֲנַחְנוּ מַחְזִיקִים

אֶת הַבַּיִת.

 

לֹא טָבַלְנוּ חַלָּה בִּדְבַשׁ,

גַּם לֹא בְּמֶלַח.

שַׁבְתָּ וּמָזַגְתָּ יַיִן לָבָן

לְכוֹסוֹת זְכוּכִית עֲנָקִיּוֹת

 

מִדֵּי פַּעַם זְבוּב שִׁכּוֹר

מוֹצֵא אֶת דַּרְכּוֹ אֵלֵינוּ,

כְּמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהֵאָסֵף אֶל הַבְּרָכָה.

בְּלִי טַלִּית,

אַתָּה עוֹטֵף אוֹתִי מִדֵּי לַיְלָה.

גַּם עַכְשָׁו אֲנִי מְבָרֶכֶת

שֶׁהֶחֱיָנוּ.


על הניסים / דפנה ארמן

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפְּרֵדוֹת

עַל הַמַּחֲלוֹת וְעַל הָרְפוּאוֹת

שֶׁעָשִׂיתָ

בַּיָּמִים הָהֵם –

בַּיּוֹם הַהוּא

עַל יְדֵי רוֹפְאֶיךָ

הַמִּשְׁתַּדְּלִים

 

וְלָהּ עָשִׂיתָ אוֹר גָּדוֹל

וְאַהֲבָה בְּעוֹלָמֶךָ

 

וְאַחַר כֵּן בָּאנוּ

כּוֹאֲבִים שְׁבוּרִים קָמִים מְפַנִּים

אֶת חַדְרָהּ מְטַהֲרִים וּמַדְלִיקִים

נֵרוֹת

קוֹבְעִים שִׁבְעַת יְמֵי

חֲנֻכָּה אֵלֶּה

לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל

לְהִתָּמֵךְ לְהִתְחַבֵּק

 

לְהִתְפַּלֵּל.

לרוכב ערבות / ארי יארמיש

שׁוּב נִמְשָׁךְ אֶל הָאָרוֹן הַיָּשָׁן

נֶחְבָּא בְּצִלּוֹ

מְבַקֵּשׁ תָּשׁוּב תְּנַחֲמֵנִי

מִשִּׁבְרֵי חֲלוֹמוֹת

לְצַד פַּרְדֵּסִים

 

לְנוֹרָא תְּהִלּוֹת

יִחוּר שֶׁל רִמּוֹן שֶׁנִּבְרַךְ

מַצְמִיחַ פֵּרוֹת חֲדָשִׁים

וּמָה אֲנִי? מָה אִתִּי

כָּפוּף נִבְרָךְ נִכְרָע עָקוּם מְעֻוָּת

רָצוֹא וָשׁוֹב

תָּמִיד וָשׁוֹב

וּמָה עִם יִחוּר דָּם וְאֵבָרִים מִתְפַּצְּלִים

וְלֵב שֶׁנִּתְלָשׁ מִמְּקוֹמוֹ

וְרֵאוֹת נִשְׁנָקוֹת מְבַקְּשׁוֹת עָנָן

וְהֵד קָלוּשׁ לְזִכָּרוֹן

וְאֵין מַיִם

אֵין

רַק אֲדָמָה תְּחוּחָה בְּמַרְתְּפֵי הָעִיר

 

לְיוֹדֵעַ נְסִיעוֹת

וְסִיוּטֵי לַיְלָה בִּכְבִישִׁים צְדָדִיִּים

וְגָלוּיוֹת וְאוֹפַנִּים

לְיוֹדֵעַ גִּלְגּוּלֵי דְּרָכִים

וּמַלְאָכִים שֶׁנִּשְׂרָפִים בְּהֶבֶל פִּי בֶּנְזִין

לְיוֹדֵעַ מֵתֵי דְּרָכִים

עֲנֵנִי

עֲנֵנִי

תפילה על פני המים / יקיר בן משה

לְעִתִּים, בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמֵי הָרְכִיבָה,

מְדַמֶּה רוֹכֵב הָאוֹפַנַּיִם אֶת אוֹפַנָּיו לְדוּגִית קְטַנָּה,

קֶרֶשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

לְפָנָיו מֶרְחֲבֵי יָם, שְׂדוֹת אֹפֶק מְלוֹא הָעַיִן.

רַגְלָיו חוֹתְרוֹת בָּאֲוִיר, אָזְנָיו כְּרוּיוֹת לְכָל רַחַשׁ.

צִוְחַת שְׁחָפִים חוֹלֶפֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ, דְּגִיגִים

חוֹלְפִים בְּמַעֲמַקָּיו,

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַיַּבָּשָׁה קְרֵבָה.

הוּא חוֹתֵר וְחוֹתֵר, פָּנָיו לוֹגְמוֹת אֶת הַנּוֹף.

עַד כַּמָּה שֶׁיַּמְשִׁיךְ, לְעוֹלָם לֹא יַגִּיעַ,

הוּא חוֹתֵר בְּמַעְגָּלִים רֵיקִים.

לְאָן? לְשֵׁם מָה?

הַשָּׁעוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְמַעֲטוֹת,

הֵן נוֹטוֹת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, לְעִתִּים אֶל הַגּוּף.

רוֹכֵב הָאוֹפַנַּיִם חָשׁ זֹאת בִּבְהִירוּת.

בְּשָׁעָה זוֹ הוּא שׁוֹכֵחַ אֶת בֵּיתוֹ, חֲלוֹמוֹתָיו,

שׁוֹכֵחַ אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ וַאֲהוּבָיו. הוּא רוֹכֵב לְלֹא קֵץ.

בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמֵי הָרְכִיבָה הַכֹּל הוֹפֵךְ לְיָם.

גַּם הוּא יָם, יֵשׁ בּוֹ סְעָרָה וְאֹפֶק, וְאֵין בּוֹ דָּבָר.

אוֹרוֹ נִבְלָע בַּמְּצוּלוֹת,

פִּיו אוֹחֵז

אֶת מַפַּת הַדְּרָכִים

בַּדֶּרֶךְ אֶל הַשְּׁקִיעָה הַגְּדוֹלָה,

הַאִם אֵינְכֶם רוֹאִים?

לַיְלָה אַחַר לַיְלָה,

זֶהוּ עָנְשׁוֹ וְזֹאת תְּפִלָּתוֹ.

קולי / הלל אקרמן

נִסִּיתִי שֶׁקּוֹלִי יִרְעַם בַּבָּרָק.

שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם:

אֲנִי, אֲנִי

 

אֵדֵי הַתֶּה נֶעֶלְמוּ בַּשָּׁמַיִם עִם תְּפִלָּתִי.

שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם. פַּעַם הָיִיתִי מְפַחֶדֶת שֶׁהָרְחוֹב לֹא יִמְצָא אֶת דַּרְכּוֹ אֵלַי. שֶׁיִּתְפַּתֵּל בֵּין הַשְּׁבִילִים וְהַצְּמָתִים וּלְעוֹלָם לֹא יֵדַע.

אֲנִי, אֲנִי

וּמַגִּיעָה לִי הַנֶּחָמָה הַזֹּאת לִשְׁמֹעַ אֶת הַחֹרֶף

מְטַפְטֵף עַל חַלּוֹנִי.

(אֲנִי תּוֹבַעַת אוֹתְךָ) / אמונה בן יעקב

אֲנִי תּוֹבַעַת אוֹתְךָ עַל פִּשְׁעֵי מִלְחָמָה

אֲנִי תּוֹבַעַת אוֹתְךָ עַל אֹטֶם הַלֵּב

עַל הַכְּאֵב, עַל תִּמָּהוֹן הַנִּמְשָׁךְ

מִשְּׁבִירַת הָאָדָם עַד גֶּדֶם הַיּוֹם הַזֶּה.

בַּפֶּה אֲנִי תּוֹבַעַת.

אֲנִי תּוֹבַעַת בַּפֶּה.

(לֹא הָיִיתִי מוּכָנָה) / לאה ארנטל

לֹא הָיִיתִי מוּכָנָה לִחְיוֹת אָז

אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לֹא כָּכָה.

וְקָרָאתִי אֵלֶיךָ שֶׁלֹּא תִּבָּלַע בֵּין רְוָחִים,

שֶׁלֹּא תַּשְׁאִיר אוֹתִי בֵּין תְּהוֹמוֹת,

לְהַפְרִיד בֵּין הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת;

לְהָנִיף חוּטֵי שָׁנִי

לִשְׁלֹחַ גּוֹרָלוֹת,

לִקְרֹעַ נְחָלוֹת,

אֵיבָרִים אֵיבָרִים

בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים וְהַצָּרִים,

(מִישֶׁהוּ כָּתַב שָׁם עַל הַקִּירוֹת

שֶׁבּוֹרִיס הוּא הַמָּשִׁיחַ

וְשֶׁרַק אַהֲבָה מְנַצַּחַת אֶת הַפַּחַד).

 

וְאַחֲרֵי שֶׁמָּשִׁיתָ אוֹתִי

בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים,

כְּפוּיַת טוֹבָה שֶׁכָּמוֹנִי, הִמְשַׁכְתִּי לְהִתְחַנֵּן –

כָּל הַסִּבּוֹת לֹא הָיוּ מַסְפִּיקוֹת.

מִכָּל הַצְּלִילִים, מִכָּל הָאוֹתִיּוֹת,

בִּקַּשְׁתִּי רַק בְּרִית.

כל הלילה נאבקת עם אלוהים / חרות לוביץ'

מְיֻמֶּנֶת בִּקְרַב פָּנִים־אֶל־פָּנִים

אַתְּ מְטִיחָה אֶגְרוֹפִים בְּלִבּוֹ.

הוּא – מַכֶּה מִתַּחַת לַחֲגוֹרָה.

 

שְׁנֵיכֶם אֲחוּזִים. סְבַךְ

אֵיבָרִים. מָה שַׁיָּךְ לְמִי.

 

מִי יְשַׁלַּח

אֶת מִי

 

אֱלֹהִים נֶאֱבָק אִתָּךְ עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

הַשַּׁחַר מָלֵא סִימָנִים כְּחֻלִּים. הַנֶּפֶשׁ תִּנָּקַע

וְאַתְּ תִּשָּׁאֲרִי צוֹלַעַת

 

(אֵיךְ תּוּכְלִי, אַחֲרֵי כָּל זֶה,

לִקְרֹא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ?)

בשעת הכֵּן / מתניה מאלי
כְּשֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר
הַצִּפּוֹרִים קוֹרְאוֹת לִי
אֶל הַכֵּן

אוֹתוֹ אֵל
אֲנִי עוֹנֶה
בְּלִי לְצַפְצֵף

הִנֵּה אַחֲרוֹנָה עַל הֶעָנָף
מֵעֵבֶר לַנּוֹצוֹת
נוֹצוֹת
וּמֵעֵבֶר לַנּוֹצוֹת
פְּלוּמָה
וּמֵעֵבֶר לַפְּלוּמָה
רוֹעֵד לִבִּי

כְּמוֹ צִפּוֹר אַחֲרוֹנָה
בִּשְׁעַת הַכֵּן

בערה פנימית / קרן רוזנברג

דָּמוֹ שֶׁל הַקַּיִץ צוֹעֵק מִתּוֹךְ הַוֶּרֶד שֶׁבָּאֲגַרְטָל.

עוֹרֵב נֶאֱסָף אֶל הַמִּרְפֶּסֶת וּבְפִיו צְוָחָה צְרוּדָה.

כַּמָּה עוֹד אֶפְשָׁר לִחְיוֹת כָּאן מִתַּחַת לַתְּכֵלֶת הַחִוֶּרֶת לִפְנֵי שֶׁהַכֹּל יֹאבַד

רְאֵה: תְּחִנָּתֵנוּ כְּבָר נָפְלָה מִזְּמַן, הִתְגּוֹלְלָה מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת

תְּפִלּוֹת הִתְאָרְכוּ עַד שֶׁהָפְכוּ לְסִימָנֵי שְׁאֵלָה בְּצוּרַת יוֹנִים

כָּל מָה שֶׁעוֹד לֹא נָתַנּוּ וְנִתֵּן הוֹמֶה בָּנוּ בִּבְכִיָּה שְׁתוּקָה

בַּלַּיְלָה אוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כּוֹתְבִים אֶת גּוֹרָלֵנוּ בְּשָׂפָה זָרָה

פָּנָסִים מְהַבְהֲבִים מֶסֶר מֵעֵבֶר לַגְּבוּל:

עַד כָּאן. עֲבֹר.

מָתַי תּוֹצִיא אוֹתָנוּ כְּבָר הַחוּצָה וּתְלַמֵּד אוֹתָנוּ לִקְרֹא בַּכּוֹכָבִים

יוֹם אֶחָד עוֹד נַעֲמֹד מוּל הָאֹפֶק וְיָד תַּעֲטֹף יָד

הָעֶרֶב הַיָּד פְּתוּחָה בָּאֲוִיר, וְהָאֹפֶק בּוֹעֵר


(יֵשׁ כְּאֵבִים שֶׁאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ) / יצחק כהן

יֵשׁ כְּאֵבִים שֶׁאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ לִכְאֹב וְצָרוֹת

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נֵדַע עֲלֵיהֶן, וּבְכָל זֹאת,

וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִשְׁמֹעַ כָּל דָּבָר

שֶׁנּוֹחֵת כְּמוֹ גּוּפִים מֵעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים

אֶל תּוֹךְ פִּנְכָּתֵנוּ הַצְּנוּעָה. מְעַרְבְּבִים בָּהּ

טַעַמְזָר, מַעֲלִים אוֹתָהּ עַל גְּדוֹתֶיהָ מִסָּבִיב,

וַאֲנַחְנוּ תְּמֵהִים, וַאֲנַחְנוּ טְמֵאִים כָּעֵת מִשֶּׁבָּא

הַטַּעַמְזָר בְּקִרְבֵּנוּ. אֲנִאֲנַחְנוּ, אֲנִאֲנַחְנוּ,

בְּתוֹךְ הָרֶטֶט הַזֶּה תָּמִיד וָשׁוֹב תָּמִיד רָצוֹא.

יֵשׁ כְּאֵבִים שֶׁאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ לִכְאֹב

אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּשֶׂה מֵאֱמוּנָה אַחֶרֶת מְבַקְּשִׁים

לָדַעַת הַכֹּל. שֶׁכָּךְ אֲנַחְנוּ מְמַלְּאִים אֶת מְקוֹמוֹ

שֶׁל הָאֵל הַמִּסְתַּתֵּר, שֶׁבְּכָךְ אוּלַי יֻתַּן לָנוּ

פְּנֵי שֶׁקֶט וְצִדּוּק לִסְתָם עָלֶה יָרֹק לְשֶׁעָבַר,

שֶׁבְּכָךְ אוּלַי נִשְׁכַּח אֶת שֶׁלָּנוּ


פתח חלון / לאה קליבנוף־רון

פְּתַח חַלּוֹן, אֱלֹהִים זָקוּק לְאוֹר וַאֲוִיר.

רְאֵה, הִנֵּה הוּא חוֹמֵק מֵעֵינַי

אֵינִי מְבִינָה כֵּיצַד

הוּא מַסְכִּים לִהְיוֹת אֱלֹהֶיךָ

בִּלְעָדַי.

אוּלַי הוּא יַסְכִּים לִהְיוֹת גַּם

אֱלֹהַי

אִם תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יָפֶה,

בִּשְׁבִילִי.

 

פְּתַח חַלּוֹן, אֲנִי זְקוּקָה לְאוֹר וַאֲוִיר.

כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אֱלֹהִים.

תַּחַת יָדֶיךָ הוּא נֶעְתָּר

תַּחַת יָדַי מִתְכַּוֵּץ

וְנֶעֱלָם.

כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ בּוֹ אֵינְךָ זָקוּק לְדָבָר

אֲנִי

אֵינִי יְכוֹלָה לְבַד.

פְּתַח חַלּוֹן

בִּשְׁבִילִי.

 

פְּתַח חַלּוֹן, מִישֶׁהוּ כָּאן זָקוּק לְאוֹר וַאֲוִיר

כְּדֵי לְהִפָּגֵשׁ.

אַתָּה וֶאֱלֹהִים יוֹדְעִים

לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים

זֶה מִזֶּה.

אוּלַי הָיִיתִי מְבַקֶּשֶׁת גַּם לְהִצְטָרֵף,

לוּ רַק הָיִיתִי יוֹדַעַת

לְבַקֵּשׁ.

 

פִּתְחוּ לִי! פִּתְחוּ לִי!

אֱלֹהִים וְאַתָּה.

וְאוּלַי כְּבָר פְּתַחְתֶּם

וְרַק אֲנִי

אֵינִי מַצְלִיחָה

לְהִכָּנֵס.

 

עַד שֶׁאֶכָּנֵס –

עַד שֶׁאֶלְמַד – לְבַקֵּשׁ –

 

עַד אָז –

עַד אָז –

 

 

בַּקְּשׁוּ גַּם עָלַי רַחֲמִים

אַתָּה וֶאֱלֹהִים

זֶה מִזֶּה.


(אֵיךְ רָתַמְתְּ רוּחַ) / רות פוירשטיין

אֵיךְ רָתַמְתְּ רוּחַ עַם לְמֶרְכֶּבֶת עוֹרָם – דּוֹהֶרֶת מֵהֶבֶל הַיָּם: סוּסִים מְרַקְּדִים מִשְּׁאוֹן הַתְּפִלּוֹת שֶׁל אָדוֹן שֶׁצִּיַּרְתְּ בִּדְמוּתָם: מִי קוֹרְאִים וְעוֹנִים אֶל תְּהוֹם אֱלֹהִים, מִי קוֹבְרִים בֶּעָפָר אֶת הַהֵד: מִזְמוֹרֵי אַשְׁכָּבָה אֶל דִּמְמַת מַצֵּבָה, וְאֵין־קוֹל מִתַּחְתֶּיהָ רוֹעֵד: הַזָּרוּעַ בְּעוֹר הַבֶּטוֹן הַכָּבֵד עוֹד יִפְרַח, וּמִתַּחַת לָעִיר: יֵאָסְפוּ שָׁרָשָׁיו כְּמִדְבַּר־אֵשׁ רָחָב וְאֶת קֵן צִבְאוֹתָיו עוּר יָעִיר:                  צִפּוֹרִים עֲשׁוּקוֹת שֶׁגֵּרַשְׁנוּ מִקֵּן עֲיֵפוֹת מִשִּׁלּוּחַ רַחוּם: רְעֵבוֹת הֵן שָׁבוֹת כְּרוּחוֹת אֶל הָעִיר, בְּזִכְרוֹן יַלְדֵיהֶן, הָאָיֹם הֶעָמוּם: הַמֻּכֶּה כְּבַרְזֶל מְשַׁנֶּה צוּרָתוֹ, הַמְּחֻשָּׁל בְּצַו חֹם דָּם יוֹקֵד: מִשְּׂרֵפַת נִצָּנָיו בְּמוֹ אֵשׁ זוּג יָדָיו יַעֲמִיק פְּעָמָיו אֶל שִׂנְאַת הָעוֹקֵד – : הַנֶּאֱמָן, הַמְּצֻוֶּה מִשַּׁאֲגַת הַהוֹוֶה, וְלוֹ אֶלֶף שִׁבְרֵי אֱלִילִים: הַמַּחְרִישׁ לֹא שׁוֹמֵעַ אֶחָד הַמְּקַוֶּה שֶׁיֶּחְטָא אַךְ הַפַּעַם – יַתִּיר חֲבָלִים:                               וְלוּ לֹא נַחְרִישׁ גַּם הַפַּעַם, נִשְׁמַע, וְיָדֵינוּ מִכֹּרַח תִּרְעַד: הַבָּא לְהַתִּיר תַּאַסְפֵהוּ הָעִיר, כְּמִי שֶׁחָרְבָה וְתִלְמַד: "לוּ הַפָּרָשׁ לְסוּסוֹ מִתְכַּחֵשׁ וּמֵחֶרֶב יַפְרִיד הַנָּדָן: בְּבוֹא הַגֵּאוּת יַעֲלֶה וְיָשׁוּט גּוּף הַסּוּס הֶעָזוּב כְּרוֹדָן": יִפָּרֵם לֵב הַזְּמַן, הַכָּבוּל הַמּוּגָן, וּבְרַעַם אָשָׁם תִּשָּׁמֵט: בְּרִית הָאֵין־לְהַחְרִיב, אֲדוֹנֵנוּ נְצִיב־מֶלַח חַי אֶת אֲשֶׁר זְמַן כְּבָר מֵת:              מִי שׁוֹעֵט וּבוֹעֵט? הֶבֶל סְתָם אוֹ אֱמֶת? אֱלֹהִים מִקְּבוּרָה מַאֲזִין: אַךְ נוֹתִיר מַצֵּבָה הַנִּשֵּׂאת כְּלֶהָבָה בִּידֵי מִי שֶׁקָּבַר וְנוֹתֵן אֶת הַדִּין: הוּא יִסְלַח וְיָבִין כְּשֶׁמִּתֶּבֶן נַשְׁמִין, יַאֲכִיל בְּיָדָיו הַגְּדוֹלוֹת: אַךְ רָעָב לוֹ דּוֹרֵשׁ וּבְלִי קוֹל יְבַקֵּשׁ צִפּוֹרֵי הָעוֹלָם כְּעוֹלוֹת: יַעֲלֶה וְיָבִיא אֶת שַׁאֲגַת הַנָּבִיא בִּמְקוֹמֵנוּ תְּפִלָּה לְקוֹנֵן: וּבְבֶכִי יָתוֹם יְכַבֶּה אֶת הַחֹם הָעוֹלֶה מֵאֵם לֹא תַּעֲזֹב אֶת הַקֵּן:                     עִירִי אֵין לָךְ סוֹף, שֶׁמֶשׁ יַחְלֹף, אַתְּ חֲרֵבָה לְעוֹלָם: לוּ אֶזְכְּרֵךְ כְּקוֹל אֲהַלֵּךְ – רַעַד, נוֹשֵׂא אֶת עֻלָּם: הֵם הַיּוֹדְעִים – סַעַר נִגְלָה כַּפֶּרֶא בִּשְׁמֵי אֵין־עָנָן: בְּיוֹם אֵין־עוֹלָה וְעִיר אֵין־גּוֹלָה, דּוֹלֶקֶת הָאֵשׁ בְּאֵין־גּוּף וְאֵין־זְמַן: דּוֹלֶקֶת הָאֵשׁ, לִכְבּוֹת לֹא תִּשְׁאַל, דּוֹלְקָה אַתְּ בְּשִׂיחַ וְרָדִים: סָר הַקָּהָל מֵהַסְּנֶה לֹא־אֻכָּל כְּסוּר מֵי עֵינַיִם אֶל טֶרֶף אֵדִים:             אֵיךְ זוֹ טוֹרֶפֶת יְלָדֶיהָ וְאֵין הַבֶּטֶן אִכְּלָה תְּמוּנָתָם: מִבְּלִי חַי זוֹכֵר, שַׁכּוּלָה תְּצַיֵּר, עַל לוּחַ עֵינֵינוּ אֶת לֵב שֵׂיבָתָם:                         אַךְ שׁוּב לֹא תָּבוֹא הַשֵּׂיבָה אֶל פִּי, הַשְׁאִירִינִי קוֹרֵאת וְרֵיקָה: בְּשָׂרָהּ מִתְפּוֹרֵר, שׁוֹאֵג וְזוֹכֵר אֵיךְ הִשְׁקַנִי בִּשְׁבִי נְשִׁיקָה: יָפָה כְּעֹל רָכוּס בְּבִי, מִי הִשְׁאַרְתְּ כְּשִׂמְלָה בְּגַבִּי: אֵיךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה תִּוָּתֵר לְבַדָּהּ וְלֹא צֶמֶר אֶפְרֹם מִלִּבִּי:                       כֵּיצַד זֶה אַחְזִיר אֶת הַדְּבַשׁ לַצּוּף, אֵין הַפֶּרַח שׁוֹתֶה מֵעָלִים: שָׁרָשָׁיו אָז יִשְׁלַח אֶל מֵעַי וְאֶצְרַח, וְאֶגְדַּע זוּג רַגְלַי בִּמְנֻסַּת שִׁבּוֹלִים: דִּמְמַת שׁוּעָלִים יִדְמְעוּ שְׂפָתַי לְבַל שׁוּב תִּשְׁמָעֵנִי הָאֵם: תִּגְמָעֵנִי עַד תֹּם כְּיֵשׁ דָּם אָדֹם – "נִגְמַע בְּנִי וְאֵין מְנַחֵם!": צִפּוֹר, צְלִיל מֵעַיִךְ עָשׂוּ לָךְ מֻטּוֹת הַכְּנָפַיִם לְקֶבֶר אַחִים: קִנֵּךְ מִשְׁתַּתֵּק וְהוּא קַר וְהוּא רֵיק, עֵת קוֹלוֹ אַתְּ שׁוֹמַעַת כִּבְכִי אֶפְרוֹחִים:                       אֲנִי שׁוּב שׁוֹמַעַת עֶדְרֵי נְשִׁימוֹת כְּהֵד רוּחַ־סְתָם בַּגַּלִּים: מִמַּחְנַק אֲלֻמּוֹת אֶת שְׁבִיל בֵּין הַנּוֹצוֹת אֲבַקֵּשׁ – לֹא אוּכַל, הֵן פּוֹסְעִים בּוֹ עוֹלִים: אֶל סוֹף סִגּוּפַיִךְ – תְּמוּנָה לְבָנָה, דְּמוּת כֶּתֶר וְאֵין בּוֹ פָּנִים: גַּן טִיט לְבֵנִים, קוֹלוֹת אֵין עוֹנִים, בָּשָׂר סָר נִשְׁזָר בִּפְלוּגוֹת שׁוֹשַׁנִּים: עֲדוֹת שִׁנְאַנִּים דּוֹלְקוֹת בַּגַּנִּים בְּגוּף צִפּוֹרֵי־יָם כְּחֻלּוֹת: שְׁבוּיוֹת חוֹף אֶל חוֹף, עָיֵף הַמָּעוֹף, לָתוּר, לֶאֱסֹף הַגּוֹלוֹת:                   גְּדוֹלוֹת הֵן עֵינֵי מַלְאָכִים, פְּעוּרוֹת, לִרְאוֹת אֶת גּוּפֵי הֶחָלָל: אוֹי לָנוּ עֵינֵי־אֵשׁ יוֹקְדוֹת מִשֵּׂיבָה, מֵאֵם אֵין־לָלֶדֶת תּוּכַל: שׁוֹקֶטֶת כַּטַּל, כִּבְדַת בְּלִי־מִשְׁקָל, הוּטַלְתְּ לִבְלִי פּוּר אֶל קִרְבִּי: מִי אַתְּ יָדַעְתִּי וְשׁוּב לֹא אֶשְׁאַל, מִי קְרֵבָה כְּשָׁעָה אֶל לִבִּי:

(הַנֶּצַח אֱלֹהִים) / עמנואל יצחק לוי

הַנֶּצַח אֱלֹהִים הוּא הַמֶּרְחָק

שֶׁבֵּין הַהַבְטָחָה לְקִיּוּמָהּ.

הַנֶּצַח שֶׁאָמַרְתָּ הוּא הָרֶוַח

שֶׁבֵּין הַהֲבָנָה לַנֶּחָמָה.

 

אַתָּה הוּא הַנִּצָּב בַּתָּוֶךְ

אַתָּה הוּא הַמַּבְדִּיל.

וְאֵין לְךָ קָצֶה וְסוֹף

וְזֶה הַדִּיל.

(לָקַחַת חוּט אָרֹךְ) / יורם גלילי

לָקַחַת חוּט אָרֹךְ

לְהַקִּיף אֶת הָאָרֶץ

עַל כָּל יוֹשְׁבֶיהָ

וְלִקְבֹּעַ

עַד כָּאן תְּחוּם פֵּרוּד

וּמִכָּאן עֵרוּב וְחִבּוּר

שָׂא עֵינֶיךָ וּרְאֵה:

כָּל הָאָרֶץ בֵּית כְּנֶסֶת

כֻּלָּהּ בֵּית מִדְרָשׁ

כָּל זֶה שֶׁל נַעֲלֶיךָ

וְעַל כְּתֵפֶיךָ

וּבְיָדֶיךָ

לְהַדְלִיק נִיצוֹץ שֶׁל נֶחָמָה

כִּי כָּל רָצוֹן הוּא תְּפִלָּה

וְיֵשׁ מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא

יֵשׁ מָקוֹם.

תפילה לירושלים הזאת / הדר בר נוי

אַתָּה שׁוֹאֵל מָה הָיוּ מַעֲשַׂיִךְ בָּעִיר –

נְשִׁיפַת מַפּוּחַ מֶכָנִית בְּבֵית הֶחָזֶה

נִצְרַת סַרְעֶפֶת מוּרֶמֶת

מִפְּנֵי הַבֶּכִי כְּנֶגֶד הַשִּׁיר –

וּמָה עַל  הַזִּכָּרוֹן

בְּפִנַּת הַמֶּלֶךְ ג'וֹרְג',

אֲחוֹתֵךְ בּוֹכָה בְּשַׁעַר עִתּוֹן?

כֵּן, זֶה שִׁגָּעוֹן

נִסּוּךְ הַיַּיִן כָּל יוֹם שָׁחֹר כֵּהֶה עַל אָדֹם בָּהִיר

צִבְעֵי אֶגֶד כָּאֵלֶּה, קָשֶׁה לְהַסְתִּיר

אֲבָל אֲנַסֶּה לְהַסְבִּיר:

זֶה הָיָה לִי מִשְׂחָק –

צְפוֹנוֹ עוֹטֶה  וּדְרוֹמוֹ מֵסִיר אָבָק,

וְהַתְּפִלָּה בִּימֵי הָרֶגֶל הִיא גְּמִיאַת הַמֶּרְחָק

לִירוּשָׁלַיִם הַזֹּאת,

הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּשָׁנָה לְהֵרָאוֹת

בַּמָּקוֹם שֶׁבָּחַרְתָּ

לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת

ואני חיכיתי לשוטר / ניר שטראוס

אִם לֹא אֹכַל, יָבוֹא שׁוֹטֵר.

בֵּינְתַיִם הִגִּיעַ הָרוֹפֵא

וְלֹא הָיָה אַף חָבֵר

שֶׁיְּדַבֵּר אִתִּי עַל זֶה.

לֹא שׁוֹטֵר וְלֹא דַּיָּן

גַּם לֹא מַכְוִין תְּנוּעָה.

אָמְנָם הָיְתָה סַיַּעַת זָרָה

שֶׁקָּשְׁרָה לָהּ אֶת הָרְצוּעָה.

וַאֲנִי חִכִּיתִי לַשּׁוֹטֵר

שֶׁיַּשְׁלִיט סֵדֶר.

לֹא נָגַעְתִּי בַּצַּלַּחַת.

הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁתִּחְיֶה.

(אַתָּה נוֹסֵעַ מִפְּרָאג) / מתי שמואלוף

אַתָּה נוֹסֵעַ מִפְּרָאג לְבֶּרְלִין

הַנָּהָר מְלַוֶּה אוֹתְךָ כְּמוֹ כֶּלֶב

הֶהָרִים מְגַלִּים אֶת הָעֲצָמוֹת הַצְּהֻבּוֹת שֶׁלָּהֶם וְהָעֵצִים נִכְנָעִים לָאָבִיב

הַבָּתִּים נֶאֱחָזִים בַּמּוֹרָדוֹת שֶׁלֹּא לִפֹּל לִתְהוֹם הַלְּאֻמִּיּוּת

כָּל הַגַּגּוֹת מְשֻׁלָּשִׁים וְהַשֶּׁלֶג – אֵיזוֹ צוּרָה יֵשׁ לוֹ?

קָיָאק עִם אַרְבָּעָה שַׁיָּטִים נֶאֱבָק בְּזֶרֶם הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלְּךָ

לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ כְּשֶׁאַתָּה מִחוּץ לְגוּפְךָ

סֵדֶר פֶּסַח עַל מִדְרָכוֹת קַפְקָאִיּוֹת?

הַאִם אֶפְשָׁר לִתְלוֹת לוּחַ שָׁנָה יְהוּדִי בְּלִבּוֹ שֶׁל עוֹלָם נוֹצְרִי

פְּלִיטִים מִתְעַרְבְּבִים בְּתַיָּרִים

"פְּזֶלְסְטָה" אַתָּה אוֹמֵר לָאוּקְרָאִינִית שֶׁנִּכְנֶסֶת עִם כַּרְטִיס עַל מְקוֹמְךָ

וְהָאִשָּׁה מְתַקֶּנֶת אוֹתְךָ בְּאוּקְרָאִינִית וְכֻלָּן צוֹחֲקוֹת

וְזָכַרְתָּ כִּי יָצָאתָ מִמִּצְרַיִם, מִפָלַסְטִין, מִסּוּרְיָה, מֵאַפְרִיקָה, מֵאוּקְרַאיְנָה, מִבֶּרְלִין

וְאֵין חֲלוֹמוֹת בָּרַכֶּבֶת הַזֹּאת

אֵין מַפָּה בַּחֲלוֹמוֹת, וּבְכָל זֹאת אַתָּה זוֹכֵר עִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה

חוֹף יָם, שֶׁחוֹזֵר אֵלֶיךָ בְּלִי מֶלַח, וּבְלִי רֵיחַ נִבְלַת הָאַצּוֹת

וְאַתָּה מִתְאַהֵב מֵחָדָשׁ בִּפְּרָאג שֶׁבְּנַהֲרוֹתֶיהָ קְבוּרִים מַלְכֵי הָאִימְפֶּרְיוֹת

וְשֶׁבְּעִקְבוֹתֶיהָ, בְּרֶכְט שָׁר שֶׁהָאַחֲרוֹן יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן וְהַשִּׁנּוּי יַפְצִיעַ בַּחַלּוֹן

וְאַתָּה מְנַסֶּה לִהְיוֹת תַּיָּר מִבְּלִי לִקְרֹא עַל אוּקְרַאיְנָה

מִתְאָרֵחַ בְּמִשְׂרָד שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת בַּיִת

וּבַחֲצוֹת, מִתְעוֹרֵר עִם שִׁירַת הַחַזָּן שֶׁיּוֹצֵא מִקִּבְרוֹ וּמְחַפֵּשׂ אֶת

מִשְׁפַּחְתּו

ערכת החייאה – הוראות הפעלה / שחף ארז

צְלִילוּת פְּעִימוֹת נִדְלֵית מִתּוֹךְ מְצוּלוֹת הָאָדָם.

בְּצַד עַמּוּד שִׁדְרָה רֶגֶב הוֹלֵם

פְּעִימָה (חֲלוּשָׁה) וְרָאוּי לְהוֹשִׁיט יָד,

לָגַעַת. לְשַׁמֵּן חֲרִיקַת עֲצָמוֹת,

לְהַטְלִיא רֵאָה דּוֹלֶפֶת, לְעַסּוֹת

לְעַסּוֹת, לַעֲשׂוֹת.

 

רָאוּי לָלוּשׁ אֶת מַשַּׁק הַכָּנָף,

תְּנוּעַת הָעַפְעַף, אוֹר הַבֵּינְתַיִם. רָאוּי

לָלוּשׁ אֶת פִּכְפּוּךְ הַמַּיִם, לִנְשֹׁם אֶל

תּוֹךְ שָׁמַיִם. רָאוּי לְהוֹשִׁיט יָד, לָגַעַת

בְּנִיחוֹחַ דְּמוּתֵךְ. לְהִתְעַכֵּב

עַל רִטְטֵי אַהֲבָה וּפְנִים הַיָּרֵךְ.

 

רָאוּי לִצְלֹל

אֶל תּוֹךְ חֶדֶר חָשׁוּךְ,

לָלוּשׁ חֲלוֹם כָּנוּעַ,

שׁוּב (וְשׁוּב וְשׁוּב)

עַד שֶׁנָּשׁוּב

וְנַפְצִיעַ.

שחרית / דניאל מ. בראון

לַחֲבֹשׁ אֶת הַלֵּב הַנּוֹזֵל שֶׁל הַלַּיְלָה

לִכְלֹא אֶת הַמְּבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט.

לַעֲטוֹת גּוּף רוֹעֵד בִּכְנָפַיִם

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר.

 

תָּמִיד הֲכִי חָשׁוּךְ לִפְנֵי הַלּוֹט

וְהַכַּנְפוֹת

נוֹשְׂאוֹת הַקְּצוֹת אֶל עַל.

 

לַעֲטֹף יָד נְטוּיָה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת מֵתוֹת

בְּגָדֵר חַיָּה

לְסַמֵּן אֶת הַבְּרִית בַּבָּשָׂר שִׁבְעָתַיִם

לַעֲטֹר אֶת הַמֵּצַח זָהָב שָׁחֹר.

לַחְתֹּם עַל חוֹזֶה שֶׁמּוּפָר מִדֵּי יוֹם.

 

חוֹקֵק בְּסַכִּין הַלָּשׁוֹן אֶת הָאוֹתִיּוֹת

וְהָאוֹר מַפְצִיע


מפני שקורין / חנן סבח טייכר

אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן,

ולא אנשי בית חיפה, ולא אנשי טבעונין,

מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין.

מגילה, כד, ב

 

מִפְּנֵי שֶׁקּוֹרִין לְאָלְפִין עַיְנִין וּלְעַיְנִין אָלְפִין

בַּל תַּאֲלִים תְּפִלָּתֵנוּ

סְפוּגָה עֲמִתּוֹת שִׁירָתֵנוּ

בַּל תְּבַטֵּל אֲלִילָתֵנוּ

בְּנֵי עֱנוֹשׁ הִנְנוּ

 

מִפְּנֵי שֶׁקּוֹרִין כָּךְ

עֵין שְׁקָרִין בִּדְבָרֵנוּ

הָשֵׂם מָקוֹם לִקְרִיעָתֵנוּ

 

לֹא הִגְבַּהְנוּ בַּמִּגְדָּל

וְלֹא הוּרַדְנוּ בְּתֵבָה

בַּמִּלִּים נָדוּר

וּמִדְּבָרִים נִדֹּר

כִּי בְּאָלֶף נִגְלֶה אֶלֶף

וּבְעַיִן נִגְלֶה אַיִן

(אָלֶף בֶּאֱלוּל כָּאן) / לאה מימוני

אָלֶף בֶּאֱלוּל כָּאן

חוֹצֵב בְּחֹרֶשׁ חַיֵּינוּ

בִּנְחִישׁוּת בִּזְקִיפוּת,

בְּחֻקֵּי גֵּאוֹמֶטְרִיָּה נִשְׁכַּחַת

"בֵּין כָּל שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת עוֹבֵר קַו יָשָׁר אֶחָד (בִּלְבַד)"

בְּכִתְמֵי לָבָן שֶׁל פְּרִיחַת עֲנָנִים

וּמַטּוֹת חֲצָבִים מַבְטִיחִים שֶׁ

אֶפְשָׁר

 

(רַכּוּת לְבָנָה מְנֻקֶּדֶת) / לאה מימוני

רַכּוּת לְבָנָה מְנֻקֶּדֶת

בְּחוּם שָׁבִיר

טוֹוָה חוּטִים שֶׁל תִּקְוָה לְעָתִיד מַבְטִיחַ

מְלוֹא הָעַיִן

אוֹצֶרֶת נְשִׁימָה

מִתְאַפֶּקֶת וְעוֹצֶרֶת דִּמְעָה

כָּל טִפָּה פּוֹגֶמֶת

וְשֶׁתִּכָּנֵס תְּפִלַּת הַזּוֹרְעִים וְהַקּוֹטְפִים

רַק עוֹד רֶגַע

קָט

לִקְטֹף, לְחַבֵּק

לְעַרְסֵל אֶת כָּל

הָרֹךְ הַזֶּה רֶגַע לִפְנֵי

שֶׁדּוֹחֲסִים גַּם אוֹתוֹ לְרִבּוּעַ יָפֶה

כַּלְכָּלִי

מְמֻסְגָּר, אָחִיד וְנוֹחַ

וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם

רגולציה פיננסית / טל קיציס

לֹא כּוֹתְבִים שִׁירָה עַל רֶגוּלַצְיָה פִינַנְסִית,

עַל אִשָּׁה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה שֶׁעוֹבֶדֶת מֵהַבַּיִת

וְהָרֶשֶׁת קָרְסָה, וּמָה יִהְיֶה עַל הַיְּלָדִים וְהַהוֹרִים שֶׁלִּי וְהַתֵּזָה

אֱלֹהֵי הַחִבּוּר מֵרָחוֹק הוֹשִׁיעֵנִי

מֵאֵימַת כְּאֵבֵי הַהוֹרוּת, מֵהַזּוּמִים שֶׁל מָחָר

וּמִי יְבַשֵּׁל לְפֶסַח כְּשֶׁהוּא בְּמִשְׁמֶרֶת

וְאֵיךְ אֲנִי שׁוּב

לְבַד.

 

אֱלֹהִים תַּחְזִיק לִי אֶת הַיָּד

אֲנִי יוֹדַעַת, לֹא רוֹאִים עָלַי

שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת, שֶׁהָעֵט לֹא יִפֹּל מֵהַיָּד הָרוֹעֶדֶת

שֶׁמָּחָר אֵרָאֶה כְּאִלּוּ הַכֹּל כָּרָגִיל

שֶׁגַּם אֲנִי, כְּמוֹ הַבּוּרְסָה

עַכְשָׁו קוֹרֶסֶת.


(צְבָא שָׁמַיִם אָפֹר) / גדעון ליפשיץ

צְבָא שָׁמַיִם אָפֹר

מוּלוֹ נִצָּב

רַעַף מִתְנַדְנֵד

ל"ג באומר / אבישג עמית־שפירא

זוֹ לֹא הָעֲיֵפוּת. לֹא

הַכְבָּדַת הַנְּשִׁימָה. זוֹ

 

הִתְקַמְּרוּת הַנְּשָׁמָה הַמִּתְאַוָּה

לְהִתְנַעֵר. לֹא מִסְתַּפֶּקֶת

בַּמְּיֹעָד

לֹא מוּכָנָה

לְהִתְפַּשֵּׁר, עַל פָּחוֹת מֵהַבָּהִיר

 

הִיא נְחוּשָׁה לְהִזְדַּהֵר. אֵין לָהּ כֵּלִים

לְהִשָּׁמֵר

מִן הָאָפֹר הַמִּזְדַּחֵל. הִיא רַק לִשְׂרֹף

בַּמּוֹסֵרוֹת

לְהִתְלַהֵט. לִגְעֹשׁ כְּאֵשׁ

בַּנְּהָרוֹת

אוּלַי תַּמָּה וִיחִידָה אֲבָל

רוֹדָה

בַּגּוּף

בְּתֵשַׁע נְהָמוֹת

מִתְקַשֶּׁתֶת עַקְשָׁנִית

לְהִתְפַּשֵּׁט כְּחֵץ מִחוּץ

לַמְּחִצּוֹת

לֹא לְמֶחֱצָה

בְּלִי חֲצִיצָה

לְהִתְפּוֹצֵץ בְּנִיצוֹצוֹת

הִיא

חֲפֵצָה


(תַּעַצְרוּ אוֹתִי) / חגית קופפר צ'רקה

תַּעַצְרוּ אוֹתִי

אַתֶּם רוֹצִים לָרֶדֶת

כַּמָּה חֲשַׁבְתֶּם שֶׁתַּחְזִיקוּ בִּפְנִים?

פִּרְמוּ (נַסּוּ לִהְיוֹת עֲדִינִים)

אֶת קַו הַתֶּפֶר הֶהָדוּק

שֶׁל הַגּוּף

בֵּין צַלְעוֹתַי

לְכָל אָרְכּוֹ

וְנִשְׁמוּ לָכֶם לִרְוָחָה

 

אַל תִּרְכְּסוּ אֶת הַפֶּצַע

בֵּינְתַיִם

אוּלַי יִסְתַּפְּחוּ בְּצֵאתְכֶם

כַּמָּה שֵׁדֵי קְרָבַיִם נוֹבְחִים

זַנְבוֹת פַּחַד

כְּאֵבִים מִתְפַּתְּלִים

אֶת הַפֵיוֹת, הַנִּימְפִיּוֹת וּמוּזוֹת הַפְּנִים

אֲחַבֵּק שֶׁלֹּא תִּפְרַחְנָה

אַחַר כָּךְ אַטְלִיא עוֹלָם

כְּמִנְהָגוֹ

דבָר בָּעולם / יחזקאל רחמים
דבָר בָּעולם

שֶׁנּוֹלַד מִן הָרוּחַ

וְעָמַד עַל תִּלּוֹ,

שֶׁצִּמַּח בּוֹ כָּנָף

וּנְהָרָה מִשֶּׁלּוֹ

 

שֶׁהוֹדָה וְעָזַב

אֶת יָדָיו שֶׁל יוֹצְרוֹ,

שֶׁקָּצַר בְּעַצְמוֹ

אֶת פְּתִילֵי טַבּוּרוֹ

 

שֶׁטִּפֵּס וּמָצָא

וְהִמְרִיא מֵהָרִים,

שֶׁקּוֹרֵץ אֶל יוֹצְרוֹ

מֵרְקִיעִים אֲחֵרִים

וְהֹוֶה

וְהֹוֶה

וְהֹוֶה


עליך השלום / צוריאל אסף

וְהִנֵּה בִּתְנוּפָה כְּחֻלָּה אַחַת

הָפַכְתָּ אֶת הַמַּעְדֵּר לְעֵט

וְאֶת תַּלְמֵי שָׂדְךָ לְשׁוּרוֹת הַשִּׁיר

וּכְמוֹ בִּמְכִתּוֹת אִתִּים תְּפוֹרֵר אֶת

עֲפַר חָזְךָ הַמְכֻסֶּה בְּפֶרֶא

וְהִנֵּה תִּשְׁמְטֵהוּ מִיָּדֶיךָ הַפְּתוּחוֹת –

שַׁבָּת. שַׁבָּת. שַׁבָּת

לִזְאֵבֵי כִּשְׁלוֹנוֹתֶיךָ וְכִבְשֵׂי חֶרְדוֹתֶיךָ

וְרָעָה כֶּלֶב הַזְּאֵב אֶת הַכֶּבֶשׂ

וְהַכֶּבֶשׂ אֶת זַרְעֵי הַדְּיוֹ יִרְאֶה

לְמַעַן יָנוּחוּ, לְמַעַן יִשְׁבֹּתוּ

גַּם שׁוֹר מַאֲמַצֶּיךָ בָּאָרֶץ

וְעוֹף חֲלוֹמוֹתֶיךָ בַּשָּׁמַיִם

וְנָתַתָּ לְךָ שָׁלוֹם

טיוטה במלחמה, למען שלומה / הרצל חקק

א.

 

שׁוּרוֹת טְיוּטָה, מִשּׁוּט בָּעֲלָטָה. כְּאֵב אָבוּד.

הַמִּלִּים לִגְבוּלָן. אָהֲבוּ, שָׁגוּ וְנִכְווּ. כְּפֶצַע

הַשּׁוּרוֹת נִמְשְׁחוּ בִּסְעָרָה, כְּמַעֲקֶה נוֹפֵל.

הַיְּצִירָה לְיַד מִפְרָשׂ מִתְמוֹטֵט. מִלָּה לְכָאן,

לְשָׁם, רֶטֶט לְעֵת. צֹפֶן עַד דַּק. בַּמַּפֹּלֶת אוֹר

לֵב בַּשִּׂרְטוֹן נֶאֱבָק. פִּי הַחַרְטוֹם שֶׁנֶּחְבַּט.

הַמַּבָּע נִמְרַט, דִּמּוּי שֶׁשָּׂרַד. כַּוָּנָה תָּעֲתָה.

הַטְּיוּטָה אִבְּדָה. רַק בְּרֵאשִׁיתָהּ. וְשָׁטָה

לַזֶּהוּת כִּדְרָשׁ. כִּפְשׁוּטָהּ. מִלִּים תּוֹסְסוֹת.

מִיֵּין הָרֶקַח, מִתֵּבַת הַסּוֹד. וְזֶמֶר הַסַּפָּנִים.

צוֹעֲקִים תִּקּוּן, כִּוּוּן, שֶׁיִּרְעַד סִפּוּן. מִתְּהוֹם

תָּהוּ, בָּרוּחוֹת לְאָן, הַמַּהוּת. מְעַרְבֹּלֶת

כּוֹתְבָה אַדְוָה. מֵזַח קוֹצֵף. נֶאֱחָז, יִכָּתֵב.

 

ב.

 

פְּשׁוּטָה וְרָצוֹא. טְיוּטָה עַל חַיֶּיהָ.

צִירֶיהָ נִשְׁבָּרִים. שִׁנּוּי מְפַרְפֵּר בְּלֵב

הַיִּסּוּרִים. מְחִיקָה, קָרְבָּן, כָּל תָּו מְחַיֶּה

רִגְעֵי מַאֲבָק, לָתֵת צֳרִי לִנְצָחִים נִגְזָרִים.

הַחֹסֶר מֵבִין בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים.

בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ לְמַעַן שְׁלוֹם הַלֵּב, שְׁלֵמוּת

וּתְחִנָּה. הָאֱמֶת שֶׁל הַזְּמַנִּים שֶׁאֵינָם.

רוֹאָה כִּי לְחִנָּם. כִּי נִשְׂרְטָה. נֶאֶחְזָה

בִּי כְּטוֹבַעַת. בִּבְגָדַי, וְאֵין בִּלְתָּהּ. מִלָּה

צָעֲקָה, עַד שִׁכָּרוֹן. שְׁמָהּ וְנִשְׁמְטָה.

נַפְשִׁי כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה.

גבירותיי ורבותיי, מֵהַפַּח /אשר שאז

בָּאתִי לְפָנֶיךָ

בְּפַחֵי הַנֶּפֶשׁ

לְבַקֵּשׁ

תֵּן לְעַבְדְּךָ

לֵב שׁוֹמֵעַ

יָבִין לָחוּשׁ

הַדֵּק הֵיטֵב

רָזֵי עוֹלָם.

לִקְלֹט בְּאַפִּי

רִמְזֵי נִיחוֹחוֹת

נִשְׁזָרִים כְּחוּט דַּק,

כִּקְלִפָּה שְׁקוּפָה

קְבוּרָה בַּעֲרֵמַת מְלִילוֹת

מָעֳמָסוֹת מֵאִישׁ לְאִישׁ.

שֶׁאֶהְיֶה כְּאַנְטֵנָה

רְגִישָׁה פִּעְנוּחַ גַּלִּים

מִמַּשְׁדְּרֵי לֵב

מִן צוֹמֵחַ, מִן חַי

מִן דּוֹמֵם הָאַלְחוּט

הַנִּשְׁמָע תָּמִיד לְמַסְכִּיתִים

מִבַּעַד לְרַעַשׁ הַתָּדִיר.

 

מוֹלֵל לִבִּי

וְלֵב כֻּלָּנוּ

מִסֻּבִּין עָבִים

אֲטָמֵי אֹזֶן לֵב

מִשְּׁמֹעַ זַעֲקַת אַחֵר

מֵחוּשׁ כְּאֵבוֹ בַּבָּשָׂר

הַקַּר שֶׁהָפַךְ מַתַּכְתִּי.

שַׁמְּנֵנִי בְּשֶׁמֶן הַטּוֹב

שֶׁלֹּא אֶהְיֶה חָלוּד

וְכָבֵד מִלֶּכֶת

בְּדַרְכֵי לִבִּי

לפני אחד / דעאל רודריגז גארסיה

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים

שֶׁרַחֲמֶיךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ

אֲנִי מִתְפַּלֵּא עָלֶיךָ

 

כַּמָּה יְכוֹלוֹת הַשְּׁכָמוֹת

לוּטוֹת בְּאַשְׁלָיָה קָשָׁה

שֶׁהֵן מַחְזִיקוֹת אֶת עַצְמָן.

 

וַדַּאי הִבְחַנְתָּ בַּפֶּרַח הַכָּתֹם

נִפְתָּח בְּלֵב הַקַּיִץ

מַצְהִיר בְּאֶמְצַע הַיּוֹם

לְלֹא דְּאָגוֹת.

כָּכָה הוּא

רָאוּי בְּעֵינֶיךָ.

 

כַּמָּה שָׁנִים אֶפְשָׁר לִלְמֹד

אֶת הַמַּטְוֶה הַגְּבִישִׁי

שֶׁל טִפַּת טַל

אַחַת

וְלֹא לְהַגִּיעַ עַד חֵקֶר

הַחֹמֶר הַשָּׁקוּף בְּיוֹתֵר.

 

אַתָּה אָמַּן הָעֲלִילִיָּה

אֲנִי מִתְפַּלֵּא עָלֶיךָ

כַּמָּה מְפֻתָּל קֶרֶב הַלֵּב.

נָתִיךְ אֶחָד בַּמּוֹחַ נִשְׂרָף

וּבְאַחַת מַכָּה בָּנוּ

אִבְחַת הַהֶאָרָה

כַּמָּה אֲנוּשִׁים אֲנַחְנוּ.

 

אַתָּה קָרוֹב

לְוַדַּאי

יוֹדֵעַ

 

זוֹעֲכִים בְּלַחַשׁ

לֶהָבָה מְסֻכְסֶכֶת.

זָכוּר כִּי אָפוּר אֲנַחְנוּ

וְרַק נְשֹׁרֶת הַבְּעֵרָה הַבְּהִירָה.

שַׁבְשֶׁבֶת הָרוּחַ בַּבָּשָׂר

שׁוּב מְאִטָּה לְהִסְתּוֹבֵב.

אַתָּה מֵבִין לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֵּן.

 

אוּלַי אֶפְשָׁר וְזוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ

לְהִתְמַלֵּא רַחֲמִים

 

חָשַׁבְתִּי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתָּבוֹא יוֹתֵר

אָמַרְתִּי אִם אַתָּה כְּבָר סָמוּךְ

כָּל כָּךְ לְכָאן

 

אֲנִי מִתְפַּלֵּא עָלֶיךָ.

לֹא זָכַרְתִּי

אֵיךְ אַתָּה כָּזֶה

 

מְיֻחָד

(אֵלּוּ לֹא דְּבָרִים פְּשׁוּטִים) / רעות וויספר

אֵלּוּ לֹא דְּבָרִים פְּשׁוּטִים. לֹא

הַכְּתִיבָה וְלֹא הַגְּאֻלָּה וְלֹא הַשִּׂמְחָה וְלֹא הַיְּצִיאָה וְלֹא

מִשְׁפָּטִים קְצָרִים וְלֹא מִשְׁפָּטִים

אֲרֻכִּים וְלֹא פְּסִיקוֹת וְלֹא חֹסֶר הַיְּדִיעָה וְלֹא הִתְכַּוְּצוּת הַלֵּב וְלֹא שִׁחְרוּר הַדָּם בַּוְּרִידִים וְלֹא הַתִּקְוָה וְלֹא הָאַכְזָבָה וְלֹא הָאֲוִיר הָעוֹמֵד וְלֹא הָאֲוִיר הַנּוֹשֵׁב וְלֹא הַקֹּר וְלֹא הַקְּפִיחָה וְלֹא נְשִׁירַת הַחוּם וְהָרַךְ וְלֹא צְמִיחַת הַיָּרֹק הַטָּרִי וְלֹא הָעוֹר וְלֹא הַבָּשָׂר וְלֹא הָרְפוּאָה וְלֹא הַפֶּצַע וְלֹא הַלִּמּוּד וְלֹא הַבְּדִידוּת וְלֹא הַיַּחַד וְלֹא הַתְּפִלָּה וְלֹא הַתּוֹבָנוֹת וְלֹא הַבַּיִת וְלֹא הַחֲבֵרוּת וְלֹא הַפַּחַד וְלֹא הַפְּרֵדָה וְלֹא הַמִּלִּים וְלֹא תְּנוּעַת הַיָּד הַמְּחַפֶּשֶׂת וְלֹא הַמִּשְׂחָק וְלֹא הַהַסְתָּרָה וְלֹא הַהִפָּשְׁטוּת וְלֹא הַשְּׁאֵרִית וְלֹא הָרֶגַע וְלֹא הַנֶּצַח וְלֹא הַיְּדִיעָה וְלֹא חֹסֶר הַיְּדִיעָה וְלֹא הָרַגְלַיִם הַיְּחֵפוֹת וְלֹא לַחַץ הָעֲקֵבִים וְלֹא הַשְּׂמָחוֹת וְלֹא הַמִּפְגָּשׁ וְלֹא הַחַשְׁמַל וְלֹא הָעֲצִימָה וְלֹא הַיָּשָׁן וְלֹא הַמְּגֵרוֹת וְלֹא הַמַּדָּפִים וְלֹא הָעוֹד פַּעַם וְלֹא הָאַחֲרוֹן וְדַי וְלֹא הָאוֹר

הַזּוֹרֵחַ בַּלַּיְלָה מִכּוֹכְבֵי עֵינֶיךָ

וְלֹא הָרַכּוּת הַבִּלְתִּי מְנֻסָּה, וְלֹא

הַשֵּׂעָר הַצּוֹמֵחַ פֶּרֶא, שְׂדֵה בּוּר שֶׁכְּמוֹתְךָ

(הַכַּלָּנִיּוֹת פָּקְחוּ עַיִן) / רעיה לפיד־שילר

הַכַּלָּנִיּוֹת פָּקְחוּ עַיִן שְׁחֹרָה

חֶמְדַּת הָעַכָּבִישׁ

עָקַת הַקּוֹצִים

שִׂמְחַת הַחֹרֶף הָאָפֹר

כְּמוֹ כֶּתֶם דָּם טָרִי

עַל אֶצְבַּע הָעַלְמָה הָרוֹקֶמֶת מַפִּית וּמַבָּטָהּ לַמֶּרְחַקִּים

רַךְ וְאַכְזָר כְּמוֹ בָּד שָׁנִי

בְּעֵין הַשּׁוֹר הָרוֹדֵף אֶל מוֹתוֹ

בְּזִירַת הַסְּפָרַדִּים

אֲנִי הוֹלֶכֶת שׁוּב בְּאוֹתָם הַשְּׁבִילִים

כְּמוֹ חֲדָשִׁים

בַּבְּקָרִים

בָּעֲרָבִים

שׁוֹמֵמִים וְהוֹמִים

בְּנַפְשִׁי הָרוֹתַחַת

הַנִּבְהֶלֶת

מִפִּתּוּל

מִפְנֶה בָּעֲלִילָה

צֵל עָנָן

בַּמַּסָּע הֶעָמֹק לְתוֹךְ הָעֲרָפֶל

שָׁם אַתָּה

מְחַכֶּה לִי בְּנַחַת.


38 / נטלי קמיל־אדמון

 

עזרי לי

 

ועל הברקים ועל הרעמים

ועל קול ההברה שתשמע בארץ כמו ריחיים גדולים

ועל האור שבאויר שיראו כאלו הם כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום […]

אם רצה מברך עושה בראשית.

(רמב"ם, משנה תורה, הלכות ברכות י)

 

 

סַנְטֵר לְפָנִים, עֵינֵי בֶּהָלָה, יְרִיַּת אוֹר

צִלּוּם הָאִישׁוֹן, הַמָּאוֹר הַקָּטֹן

מְפֹרֶקֶת הַקַּשְׁתִּית לְגוֹרְמִים

לְכָל קִיא בָּלוּם סִפּוּר

זֶה קַו הַטְּרָאוּמָה

כָּאן רְסִיס הַמַּמְאִיר

יִתָּכֵן פָּרָזִיט

(רַק לֹא הַמַּעְגָּל, רַק לֹא הָעִגּוּל, רַק לֹא)

אֲנִי צַיְתָנִית, רֶטֶט לֹא פּוֹצֶה עַל כִּסֵּא

הַקָּפָה שְׁלִישִׁית

בְּרֹק בָּלוּעַ, לֹבֶן הָעַיִן:

רְעִילוּת, דַּלֶּקֶת, שָׁבָץ, רְעִילוּת

מְעִי, מוֹחַ, רֵאָה, שַׁחֲלוֹת

אֵין לִי הֲבָרַת רֵחַיִם גְּדוֹלִים

אֵין לִי בְּרָכָה

יִלְלַת בְּרֵאשִׁית מְפַצַּחַת רָקִיעַ

מִתְעַלָּה פְּתַלְתַּלָּה בֶּחָזֶה

פְּתִילָה, תְּפִלָּה, לְפִיתָה חֲזִיתִית

פֶּה נָעוּל, חוֹצֵץ

לֹא אֶעֱקֹר שִׁנַּיִם

(רַק עַכְשָׁו מְשִׁיבָה לָרוֹפֵא מִלִּפְנֵי חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה)

 

בְּיַלְדוּתִי מִדֵּי חֹרֶף כָּתַבְתִּי מִכְתְּבֵי בַּקָּשָׁה

בְּאֵדֵי חַלּוֹן, בִּכְתַב רְאִי

אֶל עֵינַיִם לֹא נִרְאוֹת מֵאֲחוֹרֵי זְגוּגִיּוֹת נוֹסְעוֹת

רֶטֶט לֹא פּוֹצֶה עַל כִּסֵּא, יַלְדַּת־יְלָלָה, אִישׁוֹנִית אֶל אִישׁוֹן

אֱלֹהִים,

לֹא רָאִיתִי אֶת שָׁבִיט הַאלִי בְּגִיל שְׁנָתַיִם

בְּ־28 בְּיוּלִי 2061 אֲבַקֵּשׁ לְהַבִּיט

בְּלֹבֶן לָבָן, בַּזֹּהַר הַמְּלֻבָּן, מֵחַלּוֹן בֵּיתִי

וְהוּא יַגִּיד "אֲנִי אַבִּיט בָּךְ מַבִּיטָה בּוֹ"

וַאֲנִי אֶקְבֹּר בּוֹ אֶת פָּנַי

וְכַפּוֹת רַגְלֵינוּ תִּנָּתַקְנָה

וְנִהְיֶה לִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים

 

 

הַקָּפָה רְבִיעִית.                          מָה שְׁמֵךְ?                                  הַתַּשְׁלוּם בְּבִּיט.

שביל חלב / קארינה ס. לינצקי

תַּגִּיד, זֶה אַתָּה?

מִדַּפֵּק עַל שִׁמְשׁוֹת חַלּוֹנוֹת עֲזוּבִים

אוֹ אוּלַי זוֹ תְּחִלַּת הַזְּמַנִּים

עַל צִירוֹ הֶעָגֹל שֶׁל שָׁעוֹן נֶעֱצָר,

וְשֶׁמָּא הַכַּר – יָדַיִם אוֹחֲזוֹת אֲבֵדָה,

אוּלַי הַפְּרֵדָה הַנִּצְחִית קוֹרֶסֶת אַף הִיא

בְּמוֹרַד מַדְרֵגוֹת, עַל מַרְבַד טְלָאֵי הַמְתָּנוֹת

מִתְנַגֶּנֶת כְּשִׁיר מְתַקְתַּק שֶׁל יַלְדוּת

דּוֹלָה מַתָּנוֹת מִקַּמְצַן הָאֱמֶת,

תִּרְאֶה, הַגָּלוּת מִתְמַשֶּׁכֶת כִּשְׁבִיל הֶחָלָב

כְּחוּטִים מִתְהַדְּקִים בִּקְשִׁירָה עַל הַיָּד,

כִּפְתָקִים נִתְחָבִים לְסֶדֶק תִּקְוָה

תַּגִּיד זֶה אַתָּה?

הַמּוּנָח עַל כְּתֵפִי בִּלְחִישׁוֹת

בִּזְמַנֵּי מִלְחָמָה,

בְּעִתּוֹת שֶׁל שָׁלוֹם,

פּוֹרֵם אֶת הַשֶּׁקֶט הַתָּם

נִרְדָּם בְּחָזֶה מִתְרוֹמֵם לַחֲלוֹם.


(וְאוּלַי זֶה כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ) / סמדר פייל
וְאוּלַי זֶה כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ

אוּלַי זֶה כָּל מָה שֶׁיִּהְיֶה

וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ עַל הַיֵּשׁ

וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל עַל הַתְּפִלָּה

וְלֹא וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ

מִסּוֹף הַנְּפִילָה


קצה הנפילה / ענבר שפרוני

 

לכל כוח שגוף א' מפעיל על גוף ב'

קיים כוח שווה בגודלו, אך הפוך בכיוונו,

שגוף ב' מפעיל על גוף א'.

(ניוטון)

 

עִצְמִי עֵינַיִךְ

חַפְּשִׂי אֶת צְלִילַת הַלּוּלְיָן הַפִּרְאִית

הָנִיחִי לַיְּדִיעָה. אֶהֱבִי

אֶת כֹּבֶד מִשְׁקָלֵךְ בָּאֲוִיר הַקַּל

אַל תִּתְפַּתִּי לַמַּחְשָׁבָה: הִיא תְּכַוֵּץ שְׁרִירַיִךְ

תַּחְבֹּט אוֹתָךְ בַּאֲדָמָה קָשָׁה.

 

וַתְּרִי עַל הַגְּבָהִים: פְּלִי עוֹד קְצָת

עִם כָּל נְשִׁיפָה. גַּם כְּשֶׁאֵין עוֹד לְאָן.

בְּכָל זֹאת, פְּלִי

 

מִקַּרְקָעִית הֲוָיָתֵךְ הִתְפַּלְּלִי

כִּי יֶחֱצֶה אוֹתָךְ וְאָז יִבְקַע מִטַּבּוּרֵךְ

 

הָעֹנֶג

שֶׁיָּנִיעַ בָּךְ כְּנָפַיִם

יַרְחִיב קַצְווֹת שָׁמַיִם בְּתוֹכֵךְ

יְפַשֵּׂק שִׂפְתוֹתַיִךְ בְּקוֹל

שֶׁלֹּא תְּזַהִי

כְּקוֹלֵךְ

 

מָה נִפְתָּח בִּקְצֵה הַנְּפִילָה?

אֵיזֶה צְלִיל בּוֹקֵעַ וְנִמְשָׁךְ

מִתּוֹךְ תְּנוּפַת הַהִשָּׁמְטוּת הַגְּדוֹלָה?

מְזַוֵּג עוֹלָמוֹת בְּתוֹכֵךְ

וּפוֹרֵץ מִמֵּךְ כְּמִזְרָקָה

 

יֵשׁ בָּעוֹלָם דְּבַר מָה חָזָק יוֹתֵר, עִקֵּשׁ יוֹתֵר

מִכּוֹחַ הַכְּבִידָה.


סובלימציה / טל מיכאליס

כְּשֶׁזָּרִיתִי מֶלַח

כְּמוֹ גֶּשֶׁם מִיַּד אֱלֹהִים

עַל הַחֲשׂוּפִיוֹת הַמִּתַּלְּעוֹת בַּמִּטְבָּח

לֹא שָׂנֵאתִי אוֹתָן

 

אֲבָל הָרַגְתִּי לְאַט

וּבִתְשׂוּמַת לֵב

וְרָאִיתִי:

כָּל טִפַּת רִיר שֶׁנִּגְּרָה

וְרָאִיתִי:

אֶת הַמְּחוֹשִׁים הַמִּתְכַּנְּסִים

וְאֶת הַמְּחוֹשִׁים

הַנֶּאֱבָקִים לָצֵאת

וְרָאִיתִי:

אֶת הַגּוּף הַהוֹפֵךְ לְתֵל

וְאֶת הַגּוּף הַמְּרַיֵּר אֶת עַצְמוֹ

לַמָּוֶת

 

כָּךְ

וְהִמְשַׁכְתִּי לִזְרוֹת


(הֵי אַתֶּם, פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה) / תמרה טוביאן

הֵי אַתֶּם, פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה

מַעֲכִירֵי שִׂמְחַת הַבֻּרְגָּנִים

הַשְׁתִּיקוּ כְּבָר אֶת רַעַם

הַפְּגָזִים.

 

מִישֶׁהוּ כָּאן מְנַסֶּה לִכְתֹּב

שִׁיר אַהֲבָה.

 

 


מ
ה

הֵרָשְׁמוּ לְקַבָּלַת אִגֶּרֶת מֵידָע מִמַּשִּׁיב הָרוּחַ

(ניוזלטר בלעז)