לוגו כתב העת משיב הרוח לשירה יהודית ישראלית
עטיפה גיליון צ

גיליון צ – אָדָם – אֱלֹהִים – אָדָם – שפתי תפתח

 25.00 55.00

דבר העורכים
הגיליון שלפניכם נערך בימים בוערים. חומו הלוהט של הקיץ הישראלי הצטרף לחוסר הסובלנות שברשתות ולכעס שברחובות.
בעֵרה יצאה לחלק, לאש מחלוקת. למרבה פליאתנו, בתהליך העריכה המוטיבים האלה של אש מול מים, יובש מול רטיבות, צימאון מול רוויה, הופיעו שוב ושוב כקטבים שביניהם מתרוצצים שירי הגיליון, אצל כותבים שונים ובסגנונות שונים.

סדרת שפתַי תפתח קיבלה עליה את האתגר הגדול ליצור מקום ולסלול דרך בתוך השירה הישראלית החדשה, בכתיבת תפילות שהן גם שירים, או שירים שהם גם תפילות. במהלך העריכה שאלנו את עצמנו לא פעם, האם ניתן להתפלל את השיר הזה? האם התפילה הזאת עומדת בסטנדרטים של שיר? אנחנו מקווים שהצלחנו למצוא שביל זהב.

חז"ל אמרו: איש ואישה, זכו – שכינה ביניהם, לא זכו – אש אוכלתן. נראה שהדברים יפים גם ליושבי הארץ הזו. בין אדם לאדם, בין מגזר למגזר, שֵ ם אלוהים הופך לעיתים לאש אוכלת ולחומה בצורה. מול סכנת הסנה המתאכל אנו מצפים בעיני רוחנו לחורף המתקרב, ומתפללים לשם אלוהים מרטיב ומחיה, שירד עלינו כגשם נדבה.

אלי ויצחק

 


מ
ה

הֵרָשְׁמוּ לְקַבָּלַת אִגֶּרֶת מֵידָע מִמַּשִּׁיב הָרוּחַ

(ניוזלטר בלעז)