skip to Main Content

גיליון ט"ז – על ההתנתקות

25.0055.00

Clear selection
מק"ט: אין מידע קטגוריה:

תיאור

גיליון ט"ז – על ההתנתקות

שער גיליון טז

סדר השירים

תמי גלבוע
מדברים הרבה על שרשרת אנושית / רציתי לומר

טל ניצן
עגלה עם סוסה / כיסוי

יוסי שריד
איתמר מתנתק / סיפור ההתנתקות שלי

אורנה רב-הון
ההתנתקות

חמוטל בר-יוסף
נכתב בלי משקפיים

איתמר יעוז-קסט
זכות השיבה

יעל גלובמן
שלום הוא עובד זר / שדרה

ליאת קפלן
בבל טיוטה

טל סמולסקי
הארבה של הימים ההם

יוסי דברה
תסריט לימים נוראים

שרה פרידלנד בן-ארזה
כאשר תוסר ההינומה / איניהי

שמעון פוגל
כיסופים / כך אני משקיף

שירה טברסקי-קסל
סדר פסח חסידי

שרה צור
ההמשגה היא הפרויקט של המשוררים

בכל סרלואי
סילוק לשחרית של ראש השנה / בתחנה / סונטה

ברוך כהנא
על ההינתקות

מיכל הלד
באוטובוס מלא שורשים

מירי גול
ניתוק / מחול טלאים / 48

יוסף עוזר
תבית הוא חמין הזיכרון / דרכי ציון / כספומטים של אמן וסרגלים של קו עקום

אורי מרטין
שוב קוטפים לי גוש

שירן בן-יעקב
ארץ בשני חלקים

אלחנן ניר
חורבן הבית

רבקה-טניה הדר
מי אני, מי אתה / מבוטשת / של נעלי מעל רגלי / פרוקים

נעמה מלכיור
הנה ימים באים

אליעז כהן
הזמנה לבכי

שמואל קליין
הינתקות מזוינת

רוחמה שפירא
ציר כיסופים / עקידה / עץ כרות

יצירות חזותיות:
יונה לוי גרוסמן, "מקום"
חגית ברזילי, "הישן יתחדש והחדש יתקדש"
מזלית חצרוני-טביב, "שמע ישראל"
מזלית חצרוני-טביב, ללא כותרת
אבנר בר-חמא, "דם על הידיים"
אבנר בר-חמא, "בכל דוד ודור…."
מזלית חצרוני-טביב, "שמע"

חורף תשס"ה

על ההתנתקות

עורכים: יוסף עוזר, שור ענתבי ושמואל קליין
אמנים מלווים: יונה לוי גרוסמן, חגית ברזילי, מזלית חצרוני-טביב, אבנר בר-חמא, רינת לרנר

בפתח הגיליון–מקרעה

הופתענו. בהחלטה מהירה ביקשנו ליצור גיליון התנתקות. אמרנו לא רק שירה. הצענו לא רק קונקרטי, פוליטי. גם מטפורית, חברתית ואישית. אמרנו קריעה.

הופתענו מכמות היצירות שהגיעו אלינו. ספונטנית. מימין ומשמאל, מן הצפון והדרום, על פתיחת צירים בגוש קטיף ועל עובדים זרים בתל אביב, על ברסלב ובניו ועל איתמר מן הגן; שירה, פרוזה שירית, מסות, רשימות, עבודות חזותיות. כולן קרועות – חברתית ואישית. מדממות.

בגיליון זה ביקשנו להאזין לקולות אחרים. לא רק צעקות מרות בקרן הרחוב, אלא אמירות מנוסחות, נוקבות וחריפות, וחשוב מכל, יוצאות מלב. חשיבות קולות אלו לא רק בצורתם האמנותית, אלא גם בעוצמתם ובהד הנשמע מהם, שהולך מקצה העולם ועד קצהו.

מראשיתו, ראה משיב הרוח עצמו מחויב לחשוף קולות חדשים, מקצה הארץ, מפינות תרבותיות שאינן רואות אור. לא התנתקות יש בגיליון זה, אלא חיבור לצעקה ייחודית על דעת המקום והזמן.

ההתנתקות היא שם קוד תרבותי, חברתי, פוליטי. דגל שנושאיו ומתנגדיו הפכו אותו למושג כמעט מיסטי. הדיה הסמנטיים מגיעים ל'נתק' המקראי ממיני הצרעת, שהיא נגע ייחודי ליהודים בזמן שבין המקדש קיים. רק בעלי מעלה זכו (…) לנגע הצרעת הזה ועל הכהן הוטל לאבחן את הנתק הרוחני והגופני.

נתקים ונגעים מציצים אלינו בימים אלו מכל חרך בחברה הישראלית.

בזה הזמן נחתכים גורלות על אופי הזיכרון ההיסטורי של מי שגדל בארץ הזאת.

הדור שיגדל בטריטוריה שתיגזר – לשבט או לחסד – ממנו יתעצב עם. כיצד ייראה העם הזה? לאן יתעל את שהופנם בכרומוזומים שלו במשך הדורות? לאן יוליך את השאפתנות להעניק תובנות לעולם ומלואו? האם חיתוך בבשר הארץ יוביל לסדק בל יאוחה בתוכנו? האם גודל פיסת הקרקע שלרגלינו יהיה גם גודלה של יריעת השמים שמעלינו? וכן להיפך?!

יש מי שמבקשים לשחרר את היהודים ממחויבותם ההיסטורית, מהיותם תורמים עקשניים לתמורות חברתיות ורוחניות ששינו את פני האנושות. האם הישגים טכנולוגיים וייצור נשק מתוחכם הם הלוז שיצא מציון? תורה היא, וללמוד אנו צריכים.

אוסף הניתוקים הוא גם אוסף חיבורים. כל ניתוק–חיבור מדליק נורה אדומה.

אין בכוח שירה לעשות יותר מזה. יהיו לפניכם השירים כנורות אדומות, כמקרעה לבני ישראל.

יוסף, שוּר ושמוליק

25.0055.00בחר אפשרויות

מידע נוסף

פורמט

דיגיטלי, מודפס, דיגיטלי ומודפס

Back To Top