skip to Main Content

גיליון י"ז

40.00

Clear selection
מק"ט: אין מידע קטגוריה:

תיאור

גיליון י"ז

סדר השירים

נחום פצ'ניק
תפילה אחת בציבור / כסה בגואנג-סי / [את קול צעדי] / [שיר ממעיין ליפתא] / שריפה / [אני בחורת-ישיבה] / יש עניין / ברכה אחרונה על תפוח / יזכור

יורם ניסינוביץ'
קידוש / בקעת בית צידה / מראך ביום שלקראת שבת / [ביקשתי אותו לבוא אצלי] / משגב לדך / כרם מהר"ל / [אני רוצה למות מאהבה] / התרה / [אני מעביר] / פיגוע / [אתה קדוש] / שניים, נישואין / סטף ינואר

נעמה שקד
[אז נגנוז] / [עכשיו שגעגוע] / מלודיה / [בתוך הטיח הנקלף] / שפל / אם אבוא / [ברך אדוני את לחמי] / מחזור / יוסף

אליעז כהן
נסיעה / ייחוד שם / קו רכס אחרון / שיר על תל ואל אביב / [יושב באוטובוס / המתקתק] / שיר לילה

יוסף עוזר
שטה התיבה / [אשרי] / אמא הבטחת עוף לשבת / [צלולה אמנו רבקה] / דה-האן המשורר / אצלם שירה היתה נוכחת / רצינושיבוא האורבלי הדאו'ין / חתונה בכפר / עציון

סיון הר-שפי
זברות / שרה / הפכי בו / רחל

יוסף עוזר
שטה התיבה / [אשרי] / אמא הבטחת עוף לשבת / [צלולה אמנו רבקה] / קולה ומכנסיים / דה-האן המשורר / אצלם שירה היה נוכחת / רצינו שיבוא האורבלי הדאו'ין / חתונה בכפר עציון / קול משבריך וגליך

אורית גידלי
[אלוהים נכנס בין אברהם לשרה] / [כשאבא הרים ידיים] / כי מתור האור / שירים לאשה מתה

שור ענתבי
למטענאיש / מסע חורפי לירושלים / זה הקיר החוסם את ההר / בין מפרץ למפרש / בערב שבת / דו"ח קץ מילואים
בוקר אורבני

רבקה טניה הדר
בשיר מעלות חרוך / עזרי כואב / חוט אפרסק דק / הרים רחוצים / ניחוחות של קינמון / וקול הפחד / [וכמה אני מרעידה] / שחר / בירושלים של אור שרוף / [עכשיו משתרגים] / [גשם דקיק, זהוב] / וכמו רבקה
להיות לך / במקום משכן

אלחנו ניר
מי לימד / יה הצילני / את פניך / באחרית / כל הלילה התחננתי

מיכל הלד
[בחצר של בית מספר מ"ח] / [רימון שמור] / שערים פוארטאס / נדודי שינה דאנו / בואילטאס / פור לה קאמה

קובי אברבנאל
תהילים / נדנודי מצווה / [אנחנו טייסי תפילות] / [צריך לשים נפשו בכף] / [לא נגענו בחיים]

יוחאי שורק
[מצאתי עליך נדרים] / קומותיים / [לו הקיפוך פרדסים] / [עומדת עירומה במקלחת] / עתרת נשים

אבישר הר-שפי
יצחק, רבקה / שירי שושנה

שמואל קליין
[והיינו יושבים] / [משה רבינו ואני] / משירי המנהרות / [בארבע מצלמות] / [ובפינת רחוב מלחמות היהודים] / שירים מול קוצרא / פואמת דוד

חמוטל בר-יוסף
יש עניין

הרב שג"ר
השיר ששרים השירים / זאב קיציס, 'חלונות'

תשס"ה

עורכים: אליעז כהן, יורם ניסנוביץ', שמואל קליין, עוזי שביט ולאה שניר
אמן מלווה: זאב קיציס

הולדתה של השירה העברית החדשה, לפני יותר ממאתיים שנה, הייתה קשורה ומותנית, כידוע בעזיבת החדר, בית המדרש, הישיבה; ביציאה מהגטו הרוחני ההלכתי של התלמוד ונושאי כליו, שלא אפשר בתחומו (במרחב האשכנזי במאות ה-17 עד ה-19) כל פעולה רוחנית אינטנסיבית אחרת, ובשל כך גם פעילות פיוטית חופשית, יוצרת של שירה. היא הייתה קשורה בעליל בבחירה מודעת, נועזת בשעתה, בעולם המודרני ותרבותו, בהשכלה, בנאורותו, שטיפחו את השירה והאסתטיקה והעניקו להן מדמע מרכזי בעולם הרוח. מכאן סימן ההיכר המובהר שנתנו קלוזנר, קורצוויל ורבים אחרים בשירה העברית החדשה – חילוניותה. השירה העברית החדשה הייתה, רובה ככולה פרי יצירתם המקורית של יהודים חופשיים, על פי המינוח של י"ח ברנר, וגם קוראיה באו, כלל, מהציבור החופשי. לא רק שהממסד הדתי והציבור הדתי לפלגיו השונים החרימו אותה לחלוטין- גם אנשי הציונות הדתית, המזרחי והפועל-המזרחי, לא נטלו בה, לרוב, חלק פעיל. ואותם משוררים יחידים, יוצאי דופן – כדוגמת יוסף צבי רימון ויעקב רימון, במחצית הראשונה של המאה העשרים; זלדה, בשנות השישים והשבעים; אדמיאל קוסמן, יונדב קפלון, חוה פנחס-כהן ומירון איזקסון, בשני העשורים האחרונים- היו או נראו בבחינת היוצאים מן הכלל.

הופעת הגיליונות הראשונים של כתב העת לשירה 'משיב הרוח', לפני כעשר שנים, נתפסה בתחילה כתופעה שולית. הטקסטים נראו עדיין, ברובם, מגומגמים, בוסריים, ודומה היה שלכותביהם חסרה תרבות שירית מודרנית
מגובשת. גם היקף התופעה, משקלה ואיכותה טרם היו ברורים. אט-אט ניתן היה להיווכח שאין זו פעילות קיקיונית. התברר שכתב העת קשור בתופעה חברתית-תרבותית-ספרותית חדשה, רבת עניין: בפעם הראשונה מזה זמן רב הצטרפה חבורה הולכת וגדלה של יוצרים צעירים, רובם שומרי מצוות, חניכי ישיבות, אולפנות ובתי ספר דתיים, למעגל השירה העברית החדשה, המודרנית, כאנשים שהשירה העברית ממוקמת בלב עולמם כעיסוק וחני מרכזי, בלי שהדבר יחייב אותם לוותר על אמונתם הדתית, אך גם בלי להכפיף את שירותם לאוטוריטה ספרותית-רבנית כלשהי. כיום, מקץ עשר שנים להופעתו הרצופה של כתב העת 'משיב הרוח' ולפעילותו בקרב חוג קוראים ויוצרים הולך ומתרחב, התגבש והצטלל הקול הקולקטיבי של חבורת 'משיב הרוח', מצד אחד, ושל הקולות האינדיבידואליים, הנפרדים, של חבריה השונים, מצד שני. ניתן כבר לחוש בעליל בתרומתו המשמעותית של 'משיב הרוח' להתרחבות ולהתגוונות של מעגל היוצרים, הסגנונות וציבור הקוראים של השירה העברית הישראלית המודרנית והפוסט-מודרנית.

הוצאת הקיבוץ המאוחד, הבית הספרותי של מיטב השירה העברית הישראלית, יוצריה וקוראיה בעשרות השנים האחרונות, שמחה לארח גיליון חגיגי מיוחד זה של 'משיב הרוח' הכולל מבחר מקף ומייצג של יבולו השירי בכל שנות פעילותו. אנו מקווים שאירוח זה יתרום תרומה צנועה למפגש ספרותי פורה בין משוררים בני דורות שונים, חינוך שונה ועולמות רוחניים שונים, בימים לא-קלים של פירוד ומבוכה.

עוזי שביט, לאה שניר
הוצאת הקיבוץ המאוחר

* * *

'משיב הרוח נולד לפני כעשר שנים מתוך עולם הישיבות, בידי חבורה מצומצמת של צעירים, אשר רובם עשו אז את ראשית צעדיהם בכתיבת שירה וחשו שלשירתם השונה – היהודית-מסורתית מחד גיסא וישראלית-מודרנית
מאידך גיסא – אין קול ואין עונה.

בתום עשור בו התגבש הקול השירי הייחודי של יוצרי 'משיב הרוח', ניתן כבר, להערכתנו, לעשות סיכום ביניים ולקבוע כי זכות קיומו של כתב העת הוא הקורא; שירה הנוגעת בכוח עדין בנימים הדקים והסמויים של הנפש. היא שואבת משפת התפילה והפיוט, ההלכה והמדרש ומגלה לא פעם עולמות נסתרים. לשירה זו קראנו שירה יהודית ישראלית- שורשיה הרוחניים והססגוניים במחוזות לשון קדומים וצמרתה בעולם הרוחני.

קובץ זה מכיל מבחר מהגיליונות שראו אור עד עתה, בתוספת שירים חדשים. רבים וטובים פרסמו ב'משיב הרוח' ולא כולם מופיעים במבחר שלפנינו, המוגבל בהיקפו, ואשר על כן נאלץ להתמקד בקולות הבולטים יותר שהתגבשו ביו כתליו כל כתב העת. לצד השירה הצעירה בחרנו להביא משוררים ותיקים יותר – טניה הדר ויוסף עוזר, שליוו את 'משיב הרוח' מראשיתו וחלקם בו משמעותי.

תודתנו לכל מי שהושיט יד במשך השנים, ולהוצאת הקיבוץ המאוחד, שעורכיה היו שותפים לנו בעריכת גיליון מיוחד זה.

אליעז כהן, יורם ניסינוביץ' ושמואל קליין
מעורכי משיב הרוח

25.0055.00בחר אפשרויות

מידע נוסף

פורמט

דיגיטלי, מודפס, דיגיטלי ומודפס

Back To Top