skip to Main Content

גיליון כ"ז – על התפילה

25.0055.00

Clear selection
מק"ט: אין מידע קטגוריה:

תיאור

גיליון כ"ז – על התפילה

שער גיליון כז

סדר השירים

איתמר יעוז-קסט
שומע / תפילה

הדס שחם
סליחות / דבר (אני) נופל באמצע התפילה

עין טור-מלכא
שירי שעיפים / לילה מר

יעקב ביטון
[ולו בעבור החומות הגבוהות]

צביה ליטבסקי
כי אתה

מירה טנצר
אפלה נפקחת בין חרכי עלים

עדו בוקלמן
[תן בי נשימה אחרת]

איילת שמעוני
שחרור

זלי גורביץ'
תירוצים

חדוה הרכבי
מוות מיודעי, די. תפסיק. די

יעל גלוברמן
ליד מיטת אמי

יודית שחר
אבא שלי ואלוהים

ויסלבה שימבורסקה (מפולנית: דוד וינפלד)
א' ב' ג'

אדם זגייבסקי (מפולנית: דוד וינפלד)
שיוקן עצמי במטוס 2008

יוסי שריד
חכם בלילה / גדי / השחייה הגדולה

טניה הדר קליין
מתוך השיבושים / זלמה / מתכווננת / רוח על המים / פצע השרף

אביטל קשת
נעדר

מירון ח' איזקסון
חושך / כותונת / חצי הספר

נחום פצ'ניק
אני חולה

טלי בן-ענת
אני קרובה לברוא / [ישבנו על גרם המדרגות הארוך]

חמוטל בר-יוסף
תצעק / תפילה

אדמיאל קוסמן
עשה אותי מוכן

אורית גידלי
אלוהי אימהות הקש / [ואיך אני מקיפה את הבית בנוף]

בכל אולמן
מענה

ערן מוסקוביץ
נפש, עליית גג.

רות בלומרט
כי אמרתם יאוש / קוראת בקפה

פנינה עמית
צדפים קונכיות ומלחמה (לח)

סבינה מסג
השירה כתפילה

גרא גינזבורג
ארבע טנקות ותפילה

ארז פודולי
לכתוב מחדש

מירי גול
אחרי החורבן / עשרים סנטימטרים

רות נצר
אור הכל

אסתר אטינגר
ימים נוראים תפילה לחצות היום

אשר רייך
במקום תפילה

סבינה מסג
שיבה / אלוהי רחל, אלישבע, ונעמי ענני / אל קברות הצדיקים / תפילה

עודד פלד
נחמו נחמו

צורית יעיר
[אני אדגדג אותך]

אלחנן ניר
כי תבוא אלי בשני יצריך (מתוך מחזור)

יוחאי חדד
אסק שמים

עמית מאוטנר
[זהו שיר על פאת]

שחר מריו מרדכי
קינת שאול / ואז שכחה

ללי מיכאלי
תחינה לאיזון

יחזקאל קדמי
מתאבלי תשעה באב

גלית וסקר
תפילה

גלעד מאירי
צמד שירי כדורגל / שבב שובב

שי דותן
שיר תהילים חדש

נעמה שקד
ברכת אילנות / מסע חורף / [הנה הם לפניך]

אסנת ראם
שבר

שולמית ניר, ציורים

סתיו תשס"ט

על התפילה

עורכים: יורם ניסיניביץ ויוסף עוזר
אמן מלווה: שולמית ניר

פתח דבר: שירה ותפילה

אחד המקומות הראשונים במקרא ובסביבתו המדרשית שבו מתקשרת שירה עם תפילה מצוי, לא במקרה, בתחומים של מאבק ושררה.

יעקב נאבק ב'שׂרו של עשָׂו'. מהו המצב של יעקב באותה שעה? הוא לבד. "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" (בראשית לב). לבדו! לבדיות, שאינה בדידות קיומית, של מי ששקעה לו השמש בהליכתו ועתה היא עומדת לזרוח. הוא לבד ומישהו ממהר להציב מולו אנטיתזה: "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ".

בשלב הזה אנו עדים לחדירת מושג הזמן: "…עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" – עלות השחר במשמעותה ההלכתית המדייקת: זמן ראשית האור. בשעה זו של שחרית, מה מבקש הוא מיעקב? "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" – ומוסיף המדרש – "אמר לו: מלאך אני, ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו" (בבלי, חולין צא ע"א). לעומתו מצטיירת ועולה השירה האנושית: "חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה…" (שם).

האדם מול היקום כולו שר שיר – ונזכיר מה אומרים חז"ל, כאשר אמר יהושע לשמש: "שמש בגבעון דום" – …אמר לו השמש: וכי אתה גוזר עלי שאדום?

אמר לו: הן.

אמר לו: וכיון שאני שותק, מי יאמר קילוסו של הקדוש ברוך הוא?

אמר לו [שימו לב לתגובת האדם]: דום אתה ואני אומר שירה בעבורך
(תנחומא, ויקרא, פרק יז סימן ט)

חז"ל מעניקים לבן-האנוש אמון בלתי מסויג בעמידתו מול עולמות החומר והרוח – הוא יגיד שירה במקום השמש! האין זה מופלא?

באותו מעמד של יעקב מגיע זמנו של שרו של עשיו לומר שירה; ובה בעת – מוחלף שמו-שלו לישראל, שם שבו מתחדשת מהותו הנפשית מגולֶה למי שמתייצב בשירה ובתפילה, לאדם ההולך והופך מיעקב פרטי לאדם הישראלי, זה השר כעם ישראל נוכח האלוקים.

לגליון זה ביקשנו שירי תפילה.

עיניכם הרואות לאילו מרחבים נפרשה בקשתנו.

היו לבדכם מול השירים אולי יעלה בידינו שחר.

העורכים

25.0055.00בחר אפשרויות

מידע נוסף

פורמט

דיגיטלי, מודפס, דיגיטלי ומודפס

Back To Top