skip to Main Content

גיליון כ' – עד פתח הגן

מוצר זה חסר כרגע במלאי ואינו זמין.

מק"ט: אין מידע קטגוריה:

תיאור

גיליון כ' – עד פתח הגן

סדר השירים

יואב דגון
נחום גוטמן מאייר את סיפורי המקרא

גירוש מגן עדן

אורי צבי גרינברג
תשוקה לשירי הראשון

אסתר אייזן
ואני אותך

רוני סומק
סונטת חדר הלידה של החרב המתהפכת

פנחס פלאי
מים עמוקים

קין והבל

דן פגיס
אחים

נתן אלתרמן
אגרת

אברהם שלונסקי
עובד אדמה

אברהם שלונסקי
קין אייכה

ערן בר-גיל
שפה

זלדה
בנחל אכזב

לאה גולדברג
הקיקיון

תיבת נוח

לאה גולדברג
שלושה ימים

אברהם חלפי
[עולם לא אכפתי]

אברהם חלפי
[הבל הבלי הבלים]

חביבה פדיה
אני יונה

בונים את מגדל בבל

דן פגיס
המגדל

אגי משעול
חזון איילון

לך לך מארצך

פנחס שדה
לאור נר

אבות ישורון
לך-לך

הבט נא השמימה וספור הכוכבים

זלדה
עם סבי

אורי מרדכי
[אתה אברהם]

אבות ישורון
שיר בקשר

סדום ועמורה

אלישבע גרינבאום
בריחה מסדום

סיון הר-שפי
אשת לוט

תמרה אבנר
געגועים

הגר וישמעאל

יוסף עוזר
קולה ומכנסיים

אליעז כהן
שני שירים על ישמעאל

שור ענתבי
שפחה

עקדת יצחק

מרים ברוך חלפי
אחריך אלך אברהם

רבקה והעבד פוגשים ביצחק

רבקה מרים
מעל הגמל

רבקה מרים
יצחק

יעקב ועשו

חיים גורי
ריח השדה

איציק מאנגר (מיידיש: בנימין טנא)
יעקב קונה את הבכורה מידי עשו    

ברכת יצחק ליעקב

יהודה עמיחי
[בני אשר ברכות פניך]

לאה שניר
כשמתה רבקה

יוסף ואחיו

יאיר הורביץ
השיר על הנער יוסף החולם

זלדה
הולמת געגועים

אבישר הר-שפי
[שצעק אל תהומות]

יוסף פותר חלומות פרעה

יהודה עמיחי
חלמתי חלום

עמוס ינון
(מכתבים שלא נשלחו)

הנוגשים במצרים

פאול צלאן (מגרמנית: בן ציון אורגד)
במצרים

רחל חלפי
יורדת למצרים

דן פגיס
חיפושיות פרעה

לאה גולדברג
כוכבי היאור

"תיבת הגומא הקטנה של הדאגה" – משוררות כותבות על מרים ומשה

מרים ומשה בתיבה

יוכבד בת-מרים
מרים

רחל חלפי
מרים

רחל חלפי
יאור

רחל חלפי
תיבת גומא

רחל חלפי
ולו תמשה

רבקה מרים
מרים, שאת משה

דנה אמיר
בן. בני

משה מול הסנה הבוער

נחום פצ'ניק
סנה חרוך

יוסף עוזר
רצינו שיבוא האורבלי הדאוין

שלח את עמי

נתן אלתרמן
בדרך נא-אמון

רבקה מרים
פרעה

אופים מצות

שירה טרבסקי-קסל
סדר פסח

משה ובני ישראל

פנחס שדה
פיוט ליום הולדתי החל בשבועות

המצרים טובעים בים

כאשר נוסעת המלכה

מתן תורה

חוה פנחס-כהן
שם מפורש

יהודה עמיחי
[אבי היה אלהים]

זלדה
[לא ארחף בחלל]

משה ולוחות הברית

רבקה מרים
[כל העם ראו את הקולות]

יורם ניסינוביץ
פיגוע

אוהל מועד – המשכן

רבקה-טניה הדר
במקום משכן

זלדה
הימים הבוערים

רבקה מרים
כעולה להבנו

הרב יצחק הוטנר
[בלבבי משכן אבנה]

סיון הר-שפי
הבית

אדמיאל קוסמן
ציור מס' 2: כרובים מרוממים

המנורה באוהל מועד

רבקה מרים
מנורה

משה מכה בסלע

אבות ישורון
משה בעיניו

חמור בלעם

יהודה עמיחי
[בלעם בלעם]

מגילת רות

אלזה לסקר שילר (מגרמנית: יהודה עמיחי)
רות

אלזה לסקר שילר (מגרמנית: יהודה עמיחי)
בעז     

מוטי פרי
ביכורים

שמואל קליין
[ובפינת רחוב מלחמות היהודים]

דוד וגלית

יהודה עמיחי
דוד הצעיר

בעלת האוב

יוחאי פלד
פגישה בעין דור

לאה גולדברג
[זקנה כחולת עיניים ונשזפת]

רבקה מרים
[לבעלת אוב רציתי ללכת]

ירמיהו מקונן

דליה רביקוביץ
היסטוריה של הפרט

שליה רביקוביץ
שאלונו שובינו דברי שיר

אמיר גלבע
שיר של יום

אבות ישורון
קדמא קרא

יהודה עמיחי
[כמיהה לירושלים]

ירמיהו בבור

אורי צבי גרינברג
עם ראובני ומולכו בחצר המטרה בירושלים    

נתן יונתן
שיעור במקרא

בונים חומה

יהודה קרני
שימוני בפרצה

"שוב קרבים הנביאים ההם" – משורר ומשוררת צופים מנגד

חיים גורי
עיבל (מתוך מחזור שירים)

רחל
מנגד

תשס"ו

עד פתח הגן

עורכים: אבישר הר-שפי, אליעז כהן ושור ענתבי
אומן מלווה: יואב דגון

נחום גוטמן ומשוררים בעקבות התנ"ך

"התנ"ך הינו ספר חיים גם בימינו לא ממפני ערכו ההסטורי, כי אם מקור לא אכזב לרוח האנוש… הוא ספר תורת האדם". מילים אלו של נחום גוטמן, המהוות פרשנות נאמנה לאמרתו של בן-עזאי במדרש: "זה ספר תולדות אדם- זה כלל גדול בתורה", היו אף  טרם ידענום, אור לעינינו בעבודת העריכה של הספר המוגש לפניכם.

המקרא הוא ראשית לכל ספר תולדות אדם. האדם על גופו, רוחו ונפשו, משבריו ותהילותיו, :מעבר לכול: יחסו עם אלוהיו והמתח הבלתי פוסק שבין סופיותו ובין מה שמעבר לה- מצויים בכל פרשה ופרשה מפרשיותיו.

ציוריו של נחום גוטמן, הממשיכים את דבריו אלו, פורשים את ספר תולדות האדם בתמונת פניו. הבעתה בפניו של קין, חדוותן של החיות הנכנסות לתיבה, התמימות בפני עשו (!), שוועתו של ירמיהו- כל אלו עוד נפרשים לפנינו, ממחישים את היות התנ"ך מקור לא-אכזב לרוח האדם באשר הוא.

רוחו שך התנ"ך היוותה מעיין נובע אף לשירה העברית החדשה. רבים וטובים עסקו בו ביצירתם וטבעו בה את שפתו, דימוייו, סיפורו וגיבוריו. דומה כי אין כמו השירה לחוש, להקשיב ולהעמיק בפני האדם שבמקרא.

בספר זה, שהוא גיליון מיוחד של 'משיב הרוח', אני מפגישים את המילה הכתובה והאיור של התרבות היהודית-ישראלית – התנ"ך. בחרנו בשירים שנראו לנו כמשוחחים עם תמונותיו של נחום גוטמן וכמגלים אלו באלו פנים חדשות. מדרשים מפתיעים נוצרו בקשר המשולש הזה שבין המקרא, השירים ואיוריו של גוטמן. לא התיימרנו לאסוף אנתולוגיה מדודה, אלא ליצור קולאז' אהבות של המיטב מבעד לשלושה זוגות עיניים.

בין השירים המונחים לפניכם יש שהם בבחינת פירוש מדרשי של ממש למקרא, ולצידם שירים אשר התשתית המקראית משמשת בהם כמצע לתיאור מהלכי נפשו הפנימיים של המשורר או כהשאלה למצב חיצוני, ובהם שירה אקטואלית ואף פוליטית. לא הבאנו שירים (וישנם רבים) שבהם קיים שיבוץ מקראי בלבד. בחרנו בשירים שבמרכזם עומד הסיפור התנ"כי; שמהפכים בו בגלוי, בכל האופנים האפשריים, אם תוך ויכוח או התנגדות ואם תוך קבלתו במובן החיובי והמפרה ביותר.

חלק מהשירים באוס, זה פורסם לראשונה בגיליונות 'משיב הרוח' במהלך העשור האחרון. נדמה שכתב העת העמיד מחדש את הרוח הישנה- חדשה של המקרא כמקור השראה מרכזי לכותבי שירה עברית.

כמנהגו של 'משיב הרוח', מופיעים כאן לא מעט מין הידועים שבמשוררים העבריים של חצי המאה האחרונה; לצדם נוכחים משוררים צעירים ובחלקם לא מוכרים שהאירו בעינינו, דברים חדשים ואף מפתיעים במגעם עם התנ"ך.

ועוד לפניכם בספר – שירים שטרם ראו אור; חלקם נכתבו במיוחד לאוסף זה. עבודה מיוחדת נעשתה סביב סדרת המתווים הנדירה, המתארת את מרים האוחזת במשה רגע לפני הנחתו בתיבה.

המעיין בספר יגלה כי מעמדים מקראיים מרכזיים נעדרים ממנו. כאמור, במלאכת העריכה פסענו בעקבות איוריו של נחום גוטמן, אותם הכין עבור סיפורי המקרא שעובדו על-ידי ביאליק. את האיורים אסף ואצר יואב דגון ז"ל, מנהל מוזיאון נחום גוטמן – אולם חלק מהאיורים המקוריים חסר, ומובן שגם גוטמן עצמו לא הקיף את המקרא כולו.

בציוריו של גוטמן מצאנו מבע לארצישראלי פשוט ועז, הנוגע בארץ, בנופיה, בהיסטוריה שלה ובמורשתה הכתובה – התנ"ך, פרשנותו, מדרשים ומסורת ישראל – לצד פני האדם שבהם; כפח שאנו מאמינים כי השירה של היום ראוי שתהיה.

בעבודתנו כעורכים, יחד עם הוצאת אבן-חושן, נעזרנו במתווים שהותיר יואב דגון בעזבונו. ספר זה הוא צוואתו של יואב ז"ל. ומוקדש לזכרו.

כאשר חיים נחמן ביאליק – ראש וראשון לשירה העברית החדשה – ביקש מנחום גוטמן להפגיש את אמנות האיור עם המקרא, הוא עשה זאת מנקודת מבטו של משורר המבקש לא רק את רעיונותיו של המקרא או את היבטיו ההיסטוריים, אלא גם את פני האדם אשר בו. מבחינה זו אנו רואים בחיבורם של האיורים אל השירים בספר זה, דווקא בימים אלו שבין שממון לגעגוע, סגירת מעגל.

הָיָה כִּי יַאַרְכוּ הַיָּמִים – וְהִנָּם כְּכֹל יְמוֹת עוֹלָם,

מַרְאֶה אֶחָד לָהֶם וְלַתְּמוֹל וְלַשִּׁלְשֹׁם,

יָמִים סְתָם, מְעוּטֵי נַחַת וְרַבֵּי יְגִיעָה –

וְתָקַף הַשִּׁמָּמוֹן אֶת-הָאָדָם וְהַחַיָּה יָחַד;
וְיָשְׁבוּ וְהִתְגַּעְגְּעוּ אָדָם וְחַיָּה גַּם-יָחַד,
אִישׁ בַּחֲלוֹמוֹ יְיֵלִיל מִשִּׁפְעַת גַּעְגּוּעִים

(ח"נ ביאליק, מתוך "והיה כי יארכו הימים – מחזיונות הנביאים האחרונים, תרס"ט)

העורכים

25.0055.00בחר אפשרויות

מידע נוסף

פורמט

דיגיטלי, מודפס, דיגיטלי ומודפס

Back To Top