fbpx skip to Main Content

גיליון פ"ד

25.00

Clear selection

תיאור

גיליון פ"ד

קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:

הֲבָא? הֲיָבוֹא?

בְּכָל צִפִּיָּה יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה — הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם

שֶׁל נַחַל אֶחָד.

צוּר הַגְּזֵרָה:

רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד.

שָׁמָּה — אֵין בָּא.

אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ

עַל אֶרֶץ רַבָּה.

(רחל, 'מנגד')

חיים גורי אמר כי לוּ היה פרס נובל לשוּרה, היה שירהּ של רחל זוכה בשני פרסי נובל. האחד על השורה המרעידה "בכל ציפיה יש עצב נבו" והאחד על השורה המסיימת "איש ונבו לו על ארץ רבה".

אחרי עריכת הגיליון ובחינת הררי השירים שהגיעו אלינו, נראה כי בסופה של כל שורת שיר שנכתבת בעקבות ספר דברים עומד הר נבו, הר העבָרים, כשעליו משה ונפשו יוצאת אל הארץ שאותה יראה ושמה לא יבוא.

ספר דברים הוא ספר של סופים, אבל גם של סִפּים.

בסוף המסע הארוך במדבר, על סִפָּה של ארץ ישראל, עומד משה ונפרד. אל מול עיניו ובשוּרות נאומו נפרשות שנות המדבר הרבות על תקוותיהן, הבטחותיהן ואכזבותיהן. יש בדידות צובטת לב במשה הניצב ומתחנן להישאר עוד, ולצִדה עוצמה גדולה של מנהיג היודע להוכיח וגם לטעת בעם אמונה, לתת לו צידה לדרך, ולספר ש"לא בשמים היא".

ספר דברים הוא הזדמנות להתבוננות במסע המדברי שכולנו עוברים, בעצב הר נבו שלנו, בפרידות, אך גם בסימניה של ארץ מובטחת נראית לעין ומבשרת מנוחה ונחלה. הוא קורא לנו להישיר מבט אל הפחדים שביציאה לדרך עצמאית, ולקחת אתנו שירה לדרך.

"גדולה שירה שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא" (ספרִי, האזינו, שלג). אין מתאימה מן השירה להיות עומדת על הסף ולבקש מאתנו את המבט הכפול: אל העבר ואל העתיד.

השירים שבגיליון הזה עוברים עם משה ובני ישראל את המסע. הם משתהים בזכרון תחנותיו, מביטים אל העבר, ומבקשים בתחנונים פני עתיד. חוויית הקריאה בהם מעבירה אותנו רצוא ושוב בין המדבר לבין הארץ המובטחת, ומאפשרת לעמוד עוד רגע על הסף.

אֲנִי מְבַכֵּר אֶת הַדְּבָרִים שֶׁבַּשִּׁירָה

עַל הַשִּׁירָה שֶׁבַּדְּבָרִים.

אֲנִי מְבַכֵּר אֶת הַחַיִּים שֶׁבַּמָּוֶת

עַל הַמָּוֶת שֶׁבַּחַיִּים.

לַדְּבָרִים שֶׁבַּשִּׁירָה אֵין סֹף.

לַחַיִּים שֶׁבַּמָּוֶת אֵין סֹף.

(אבות ישורון, 'אדון מנוחה')

"לדברים שבשירה אין סוף", כתב אבות ישורון. לחיבור בין התורה וקוראיה, ובין התורה והכותבים בעקבותיה, אין סוף. מהשירים שנשלחו לגיליון ביקשנו לדלות את אלו שיצליחו לעמוד לפני הקורא באומץ ולשלוח יד מהדף אל הלב. ביקשנו לתת מקום לשירים שיש בהם קריאה מחדשת בפסוקים, קריאה המחיה את דמותו של משה המבקש להביא את "אֵלֶּה הַדְּבָרִים", את שירת חייו, "עַד תֻּמָּם".

גיליון זה חותם את 'חמשת חומשי השירה', גיליונות השירה בעקבות בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים, שיצאו על־ידי 'משיב הרוח' בשלוש השנים האחרונות. זהו ניסיון להוסיף קומה של פרשנות אישית שירית לקריאה בתורה, שפסוקיה מטלטלים את הקורא ואת הכותב עד כלות הנפש.

החיבור השירי מפגיש בין השירה שבדברים לבין הדברים שבשירה. בין הטקסט העתיק החרוט על הקלף המקודש לבין 'הלבן שבקלף', המקום שנותר לקורא למלא ממעמקי נפשו.

ולוואי וימצאו השירים חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

תמר מאיר    שמואל קליין

מידע נוסף

פורמט

דיגיטלי, מודפס, דיגיטלי ומודפס

    נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

    Back To Top
    דילוג לתוכן