skip to Main Content

גיליונות ל"ג+ל"ד – נשים (א-ב)

50.00110.00

Clear selection
מק"ט: אין מידע קטגוריה:

תיאור

גיליונות ל"ג+ל"ד – נשים (א-ב)

שער גיליון לג

סדר השירים

חוברת א'

נטעלי בראון
תיקון / שרף

נטלי תורג'מן
עשרים ושמונה שנים / היפה בנשים / מנחה אחרונה

אלי פיטקובסקי
[מה שהושל מגלה] / [עד אותו קיץ] / [ילדי היפה אומר]

ענבר רווה
שירים לעדו

רעיה לפיד
[בתוך הלילה]

הדסה טל

לו באתי ציפור
שפרה אסולין

סיון הר-שפי
אשה כותבת שכינה כותבת אשה: על 'תהילים ליום רעש'

אודיה גולדשמידט
על דבר יונה

חגית בת-אליעזר
בריאה

רות נצר
ציפור פודי / נסיעה באוטובוס בתל אביב

שולמית יסני סטארקמן
אינני מתרגלת לרעד הזה / היבשת השמינית / סיפור על אהבה ומים / העל העצב / נוקטורנו

יטבת פייראיזן וייל
[תעתוע אשתחיל מנביט בי] / [שוב השלוש עשרה] / [גלדי האתמול]

רות שמרון
שירי פברואר

אדמיאל קוסמן
גט

חמוטל בר-יוסף
לשאת בשניים

יונתן ברג
חתונה (להמתיק דין) / לאלחנדרה פיסארניק

יהודה ליבס
מתוק-מר וטואי זוהר: ארוס משירתה של ספפו

חני ברוכין
אורפיאוס מסב ראשו

יורם ניסינוביץ

[בתוך תיבה אני] / אמילי דיקינסון

לאה הרפז
כאשר האימות

עמית מאוטנר
שיר נקם שיוצא מדלתיים סגורות

הדס גלעד
פנלופה / תיאוריות פמיניסטיות / אחרית הלילות

איילת נאה
כבולה בנפש חופשיה בלשון: על המטפיסיקה של יונה וולך

לאה קליבנוף
[אתה חולץ בעבורי שד] / [בראשית היית אתה] / [מותו של הסוס הדוהר]

גרא טוביה
מתוך אל האבן

ליאורה בינג היידקר
קשה בגוף

טניה הדר קליין
השסע / חלון היערות / רות, בועז / הללויה, חצר

הילדה דומין (מגרמנית דינה מסתאי)

בית ללא חלונות / ציפור האסקימו / בנה לי בית

תמר אבינר
מדיטציה / [אפילו הרעב לא יקים אותי]

בכל סרלואי-אולמן
[כל יום נפקחת בינינו עין] / חוט מן הבשר / אשמורת רביעית

חוברת ב'

נעמה שקד
[אני זוכרת שישבתי תחת עץ] / "אמא" / מחזור / גומר

ארז פודולי
שלושה שירים לאחותי תמר

בתאל קולמן
שמואלאלקנהחנהשמואל

מירי גלעד
דם אחר / בערב אתה אוסף אותי מהשדות / בישולים

אפרת רפאל פראווי
חלב

יסמין כהן
פסל מסכה

מיכל גוברין
ירושלים מקום תאווה: מסע מיתי ושירי בשיחה עם פאול צלאן

ציפי חורי
המקום ההוא

אורית גידלי
אלף לילה

אמה שם-בה אילון
שכבות

ריקי דסקל
בלדה אפשרית למלכה באב"ד מברודי

אסתר אטינגר
תמורה

אילת בוכניק
[מתאום רחק ממני שם משפחתי] / [באר נוטלת]

עדי תשרי
עכשיו אני של עצמי

קרן טל
מזל

פנינה פרנקל
מכתבים לאישי המת

ישראל נטע
[באיזו שפה תבכה רות]

אלמוג בהר
"אני אמירה בת סלימה בת חיים יצחק יהודה": קריאה בשירים של אמירה הס

יוסף עוזר
מרים

רוני קדם
[הלב של מלכה] / [רנצ'ו אמר]

עמוס מדר
כסאות

חדוה הרכבי
תביני, זה לעולמים

רות קרא-איוונוב קניאל
כל זה יחלוף / עינייך בשדה / [אינך מבקש את המוזה] / [פנתר גדול ירוק]

שלומית נאור
צלקת יוני

חנה קרמר
עוד מעט

אתי גאליה
בוואדי / נוגעת בשולי / כבר לא שלי

מיכל בן-נפתלי
לידת הריק מתוך השפע: על 'דיו אדם' מאת חביבה פדיה

שרה פרידלנד
בן-ארזה
דרשני

טלי בן-ענת
[אנחנו מתכתבים] / אחד מבני האלמוות / יום כל העולם

אילת אטינגר
הפסקת צהריים / [והזוטות] / [שריתי עמך כל הלילה] / [כמה שקינאתי. ראשו]

דנה אמיר
ברגע הזה

יצירות חזותיות:

ענת רוזנסון בן-חור

תמר צהר

אן בן-חור

חורף תשע"א

נשים (א-ב)

עורכים: בכל סרלואי אולמן, יטבת פייראיזן וייל, רות קרא-איוונוב קניאל ונעמה שקד
אמניות מלוות: אן בן-אור, ענת רוזנסון בן-חור ותמר צהר

'פתח' וגם 'דבר' הם משמותיה של השכינה. שני אלה, הפתיחה והדיבור, הם סמלים לנוכחות הנשית של האלוהות, להשראה וחיבור, לשירה.

ההתעקשות על הכתיבה, היכולת להגיע לצלילות פנימית ולהשמעה מדויקת של קול, היא גילוי מרשים ומופלא. כשאשה כותבת, היא מעניקה ובוראת חיים לא רק בגופה אלא גם בשפה.

עם האשה נולדות בתנ"ך מילות שירה ראשונות, נפעמות: "זֹאת הַפַּעַם / עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי / לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה / כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" (בראשית ב כג). רק עם קריאתה 'אשה' הופך הוא, לראשונה, ל'איש'.

ביקשנו לפתוח 'פתח', לאסוף שירים לגליון 'נשים'. לא לגדור ולהגדיר אלא לפתוח – שער, חלון, מרחב, להמון פנים וקולות: של נשים, בגוף ראשון, גלוי, נוכח; של נשים הניבטות בעיני עצמן ובעיני גברים או נשים אחרות. לדבר בעומק חוויות ויחסים. לרשום דיוקנאות פנימיים, מסעות, רגעים, של אשה: אהובה – ונפרֶדת, אמא, בת, אחות, אשה לעצמה.

ובאו השירים, רבים רבים, והצטרפו זה לזה בפרישׂה עשירה, מרהיבה ומרגשת. משפע השירים עלה הגליון על גדותיו והפך לשניים-תאומים. בשירים ובמאמרים המרתקים שלצִדם מתגלות מחוות למשוררות מן ההווה עד העבר הרחוק, לדמויות מקראיות, לנפשות קרובות, לנשים בשר-ודם.

אנחנו מברכות על השפע שנאסף לעשות משכן לשירה – במלים, בתרומת הלב, ביריעות ולולאות חוברות אשה אל אחותה – והיה המשכן אחד. לא ידענו שכך יהיה, אך הנה הועמדה קומת אשה והנה נרמז שיעור קומתה של השכינה, על-ידי כל הכותבות והדוברות אותה, על-ידי הנותנים לה יד, עין, פה. ביקשנו לומר אותה, מקצתה, והנה היא כולה: יופיה, שברונה, הפצע והאילמות והכוח והדם, האהבה, העונג, הידיים המלאות פרי, הגוף השותת חיים. הנה היא, צומחת, שולחת שורשיה בעולם. מעולפת ספירים – עטופה ומתכסה בכל אותם סיפורים ושירים שהיא אומרת ובהם נגלית ומתחייה.

הנה השער נפתח.

יחד, ארבע עורכות, זכינו בעבודה משותפת וקרובה, רבת קולות והתבוננויות, בעשייה דחוסה ומבורכת. לכל הכותבות והכותבים בגליון – ולעוד רבים ורבות ששלחו משיריהם היפים והנוגעים שלא נכללו בקובץ הזה – אנחנו רוצות להודות על שחָלקו אתנו פסות חיים.

יטבת, בַּכֹּל, רות, נעמה

מידע נוסף

פורמט

דיגיטלי, מודפס, דיגיטלי ומודפס

Back To Top