skip to Main Content

גיליון י"ט

25.0055.00

Clear selection
מק"ט: אין מידע קטגוריה:

תיאור

גיליון י"ט

שער גיליון יט

סדר השירים

בכל סרלואי

[אולי בסתיו הזה] / מאין יבואו פניו / [וכשיעלו המתים] / שיר חורף בירושלים

יורם ניסינוביץ'

פתאום נאנחה / דיבור קטן / הכנסת ספר / קורנית

רבקה-טניה הדר

אתאסף / צבע החמרה / [שדות השמים הנפערים] / פני הקריסטל / רגע ירקרק מלא ביונים / גשם סגול / ציפור דקה / [וכמה אני חסרה את השבת] / מלאך עפר

שחר-מריו מרדכי

בשביעי / שבת / סידור / חילוני מחזיר תשובה / אדון עכשיו

רכטר קופלנד (תרגום: אסי דגני ושלמה גנאור)
זמן / כלבה מתב

פנינה עמית
אם (18) / אב (11)

אתי הילסום
"למצוא לי קורת גג בתוך כמה מילים" / פרקי זמן

הדס שחם
[היו לי הרבה אפשרויות] / [כמו השמים] / [אל תתן לי עכשיו]

אדמיאל קוסמן
מוזה / התעוררות

סיון הר-שפי
מדרגות חולדה / כשנבנה את הבית / כחרס השנבר

פיצ'י יהורם בן-מאיר
מדברי ר' יעקב מפולאנה / זו הארץ / חיה / ובחרת

אדם זגייבסקי (תרגום: דוד וינפלד)
שיחה

ביכורים – משוררים בראשית דרכם

אלמוג בהר
עצות למתפללים

סמדר פייל
ברכות השחר / פסוקי דזמרא

חובב חיים לנדוי
להנטע

מיכל אונגר
שיר השירים אשר למיכל

* * *

בארי צימרמן
חת"ם סופר ואני

דנה אמיר
עדות / אדמה כינית אותי

אורי צבי תור
[לספר אותך בטפשות אוהבים] / [אני חיית עצב כשרה] / מילים גלולות בסלע / [ערב שבת בין השמשות] / ["הפה פתח הבשר"] / [דבר אחר]

גבי יאיר, רישומים

חורף תשס"ו

עורכים: אליעז כהן, נעמה שקד ושמואל קליין
אמן מלווה: גבי יאיר

בראשית… שירים תאבים ברא הקב"ה בבריאת שמים וארץ כדי להללו ולשבחו שהוא יוצר הכל.

השמים אומרים שירה לפניו, שנאמר "השמים מספרים כבוד אל" (תהילים י"ט) והארץ אומרת שירה, שנאמר "שירו לה' כל הארץ" (שם צ"ו).

ועוד: שכל העולם תאבים ושמחים לפאר ליוצרם בחזותם נפלאותיו בשמים ובארץ, וזהו בראשית – עיין באותיות ותראה שיר תאב כלומר, תאב לאמר שיר על נפלאותיו בשמים ובארץ… וזהו "בראשית, שיר תאב, ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (מדרש הנעלם, זוהר חדש דף ה' טור ד').

מגע תאב ופקוח עובר בשירים – מגע עם שדות השמים הנפערים והילדות המונחת כלטאה מתה בשמש, עם קורנית שנקלף אורה, עם הדים מן העמקים הבלתי מוכרים בראשנו, עם הזמן הניתך ועם כאב עירום לבלי הכיל – עובר ונצרף בהם ליופי, לביטויי נפש עזים ועדינים. "יפי נשפך עלי / מטיח בי אלהים מכל פנה / …אם אתכופף ארגיש / את חם / הגוף של העולם".

בין ה'יהודית' וה'ישראלית' בשירה נטווה דיבור אמיץ, מתגעגע, רענן – דיבור שיש בו מתח וחיבור ונפרדות, שבורא מיני שפות חדשות: "בשביעי אתה מרחיב לבי ומגדיל לעשותו", "ונכסה ועולה בי / כאשה המטהרת", "הוי רבי משה / אניח החדש שאסור מתורותיך / … אני חדוש התורה הנפלא".

את הנשמה שבמפגש עם המילים – הפשוטות והציוריות הלוהטות והרציניות – אנחנו מביאים אליכם,

העורכים

25.0055.00בחר אפשרויות

מידע נוסף

פורמט

דיגיטלי, מודפס, דיגיטלי ומודפס

Back To Top