לוגו כתב העת משיב הרוח לשירה יהודית ישראלית

אודות פרס זלדה לשירה

זלדה שניאורסון-מישקובסקי (1914, רוסיה – 1984, ירושלים) היא מהמשוררות הייחודיות והאהובות ביותר בשירה העברית המודרנית. מאז עלתה כילדה בשנת 1926 עם משפחתה לירושלים, חיה רוב שנותיה בעיר ירושלים ובה גם צמחה והתגלתה כמשוררת. רוחה, נופיה ואנשיה של ירושלים נמצאים במוקד שירתה, כולל שירים רבים המיוחדים לחלכאיה ונדכאיה של העיר. גם אם השתייכה סוציולוגית לקהילה הדתית-חרדית של ירושלים (זלדה היתה בת-דודתו של הרבי מלובביטש, אדמו"ר חסידות חב"ד), היתה זלדה עצמה מחוברת לזיכרון היהודי לתולדותיו כמו גם פתוחה לתרבות העולם, לדתות, לאמונות ולדעות השונות, ביתה היה פתוח והיא עמדה בדיאלוג עמוק, מפרה וחי עם דמויות מקשת ההשקפות השונות, וגם שירתה, נתקבלה בהתלהבות בידי קוראות וקוראי השירה עברית בני דורות והשקפות שונות, עד ימינו.

בשנת 1994, עשר שנים לאחר פטירתה, נוסד בירושלים כתב העת "משיב הרוח" לשירה יהודית-ישראלית. גם חבורת המייסדות והמייסדים של כתב העת, וגם הקהילה הספרותית והאקדמית, ובמידה רבה גם הציבור הרחב, זיהו ומזהים את חבורת "משיב הרוח" כממשיכי-דרכה של זלדה, במובנים רבים מאד. במהלך שיצרה החבורה, שמכונה כ"רנסאנס השירה האמונית החדשה" בישראל, יש המשך ישיר ומקורי-בדרכו למפעלה ולדמותה של זלדה: ברוח היהודית מאד שהיא גם אנושית ואוניברסלית, שירה הכלולה והמורכבת מכל רבדיה של העברית, מהזיכרון ומארון-הספרים-היהודי לדורותיהם, בפתיחות ובנתינת המקום לקשת האמונות וההשקפות, ובאופן מיוחד, כפי שהגדירה זלדה עצמה את רוחה ברבים משיריה, ברוח החופשית, שאין לה קיום בלי "הברקים והקולות ששמעתי בסיני".

"משיב הרוח" קבע את מושבו ואת עיקר מפעלותיו בעיר ירושלים, ובתוך אלו, החל מהשנים הראשונות, ובמשך כשלושה עשורים, ייחד אירועים ומסגרות רבות כמחווה ולזכרה של זלדה:

החל מערבי-מחווה גדולים בשיתוף יוצרים מתחומי אמנות שונים, שמשכו אליהם קהל של מאות מאוהבי שירת זלדה, דרך עשרות מפגשי וסדנאות קריאה וכתיבה לאור שירת זלדה, שהתקיימו ב"קהילות הכותבות", בכיתות-השירה וב"חממה למשוררים" של משיב הרוח.

בשנת 2014, סביב שנת המאה להולדתה של זלדה, הוקדש  אחד מגיליונות כתב העת כגיליון מחווה המוקדש כולו לזלדה, בו פרסמו עשרות משוררים ואמניות יצירות מקוריות חדשות שנכתבו כולן כמחווה לזלדה ובהשראתה. הגיליון המיוחד "הפוגה באי ירוק" נתקבל בהתלהבות והתקיימו סביבו אירועי קריאה וכתיבה רבים.

סביב אותה השנה החליטו משוררות ומשוררי משיב הרוח לייסד מסורת שנתית מיוחדת : "היארצייט של זלדה", התכנסות במוצאי יום הזיכרון לשואה, אור לכ"ח בניסן, תאריך פטירתה הסמלי כל-כך של

המשוררת. זו התכנסות של שוחריה ואוהביה של זלדה, יחד עם משוררות, משוררים ומוסיקאים, הפתוחה לקהל הרחב, במתכונת המוכרת מאירועי-זיכרון ליוצרים גדולים הנערכים בעולם, בו גם הקהל הרחב מוזמן לקרוא ולשתף בחוויית חיים משמעותית סביב אחד השירים של זלדה. "היארצייט של זלדה", שהפך מאז למסורת אהובה מאד, מושך אליו קהל רב מדי-שנה, ומרתק לראות את המגוון הססגוני המתגלה בקהל, כשחילונים, דתיים וחרדים יושבים יחד ומשתפים באהבתם למשוררת הגדולה וכמה היא משפיעה על חייהם. אנחנו חשים שבכך אנחנו זוכים לא רק להחיות את זכרה אלא גם להיאסף כמשפחה גדולה, ההולכת ומתרחבת בכל שנה, המקיימת ויוצרת את זיכרון יקירתה, שהלכה ערירית מן העולם…

פרס זלדה לשירה

לאחר כשלושה עשורים של פעילות שירית ענפה ברוחה של המשוררת זלדה, חשנו כי הגיעה העת לייסד פרס לשירה על שמה, בעירהּ ירושלים, במסגרתו יבוא לידי ביטוי הזיכרון החי והיוצר של דמותה, וגם יעוטרו וייבחרו מי שביצירתם ממשיכים את רוחה ומורשתה השירית הגדולה.

גם בכך אנו רואים כשליחות: זלדה, שהלכה ערירית מן העולם, לפני כמעט ארבעים שנים, ממשיכה מעבר לשירתה הנצחית לפעום דרך משוררות ומשוררים שיישאו בגאון את הפרס לשירה שנקרא על-שמה.

כ"קווים-מנחים" לבחירת הזוכות והזוכים בפרס, יעמדו לנגד וועדת השיפוט, מעבר למצוינות ולמקוריות שירית, גם המרכיבים המיוחדים הקשורים לשירת זלדה, כזו היוצרת והמכוננת זיכרון חי וחווייתי, יהודי מאד ובה-בעת אוניברסלי ואנושי מאד.

בשנת תשפ"ג חולק הפרס לראשונה וכלת 'פרס זלדה לשירה' הראשונה היא המשוררת חדווה הרכבי. בפרס למשורר צעיר זכה המשורר ישראל דדון.

הפרס ניתן בשיתוף עיריית ירושלים ויוצרים זיכרון.

טקס הענקת הפרס לשנת תשפ"ד 2023 יתקיים ביום שלישי ט"ו בכסלו 28.11.23 בבית הקונפדרציה בירושלים 

תקנון - פרס זלדה לשירה

מבוא

עמותת משיב הרוח (להלן "משיב הרוח") גאה לייסד פרס לשירה על שמה של המשוררת זלדה. משיב הרוח תשאף להעניק את הפרס מדי שנה, לזוכים אשר יימצאו מתאימים לכך בהתאם לאמור בתקנון זה.

התקנון מנוסח בלשון זכר אולם מכוון לשני המינים.

מטרות הפרס

  • הנצחת זכרה ומורשתה של המשוררת זלדה
  • עידוד יצירה מקורית בכלל וכזו שבהשראת המשוררת זלדה בפרט

הגדרות  ותנאי סף

"משורר ותיק" – משורר אשר פרסם לפחות שני ספרי שירה מודפסים.

"משורר בראשית דרכו" – משורר אשר פרסם ספר שירה אחד.

הפרס

  • שיעור הפרס למשורר ותיק: 20,000 ₪
  • שיעור הפרס למשורר בראשית דרכו: 10,000 ₪
  • הפרס יוענק לשני זוכים, כאשר הוועדה תעשה כמיטב יכולתה להעניק הפרס למשורר ולמשוררת. הוועדה רשאית לפי שיקול דעתה לחלק את הפרס בין מועמדים נוספים.
  • הענקת הפרס תתקיים במועד ובמקום שיקבעו על ידי עמותת משיב הרוח.
  • הזוכה בפרס יקבל על כך הודעה כחודש לפני אירוע הענקת הפרס ומתחייב בזאת להגיע פיסית ולהשתתף בטקס הענקת הפרס.

אופן הגשת מועמדות לפרס

עמותת משיב הרוח תפרסם קול קורא להגשת מועמדות לפרס. הקול הקורא יכלול בין היתר את תנאי הסף, דרכי הגשת המועמדות, מועדים להגשה וכל פרט אחר אשר ימצא לנכון.

משיב הרוח רשאית לפרסם את הקול הקורא במדיום הדיגיטלי ו/או בכל דרך אחרת לשיקול דעתה.

וועדת הפרס תדון בבקשות אשר הוגשו בהתאם לתנאי הקול הקורא בלבד.

את המועמדות לפרס יוכלו להגיש המשורר/ת או הוצאה לאור, באישור המשורר/ת.

תהליך השיפוט והרכב הוועדה:

  • לצורך הענקת הפרסים, משיב הרוח תמנה מדי שנה וועדת שופטים מקצועית ובלתי-תלויה. (להלן "הוועדה"). בעת בחינת המועמדויות לפרס, הוועדה תבחן בין היתר את השיקולים הבאים:
  • עמידה בתנאי הסף לעיל.
  • מצוינות ומקוריות שירית.
  • אלמנטים ומרכיבים שיריים ביצירת המועמד אשר קשורים לשירת זלדה  (כזו היוצרת והמכוננת זיכרון חי וחווייתי, יהודי מאד ובה-בעת אוניברסלי ואנושי מאד.)
  • הוועדה תשאף להעניק את הפרס תוך שוויון מגדרי.
  • הליך בחירת הזוכים ייעשה באופן הוגן, שוויוני ונטול עניין אישי.
  • החלטות הוועדה יתקבלו בהכרעת רוב יחסי, הוועדה תנמק בכתב את החלטתה.
  • במקרה בו לאחד מחברי הוועדה יתעורר חשש לניגוד עניינים ו/או עניין אישי כלפי אחד המועמדים, הוא יציין זאת בפני משיב הרוח, שיהא רשאי לקבוע כי אותו חבר וועדה לא ידון במועמדות ואף למנות חבר וועדה במקומו לשם בחינתה.
  • הוועדה רשאית למנות חבר וועדה במקום חבר שיפרוש מכל סיבה שהיא.

התחייבויות והצהרות הזוכה

  • הזוכה בפרס יציין בהודעות בדבר זכייתו כי הפרס ניתן על ידי עמותת משיב הרוח בתמיכת עיריית ירושלים ויוצרים זיכרון
  • הזוכה בפרס יאשר בכתב למשיב הרוח כי קיבל את סכום הזכיה.
  • באחריות הזוכה להסדיר את חובותיו מול רשויות המס.
  • הזוכה מאשר לעמותת משיב הרוח לפרסם את עצם הזכייה ואת שמו ו/או את תמונתו בפרסומים שונים של העמותה, בפרינט ו/או בדיגיטל. – הזוכה ישתף פעולה עם פעולות הפרסום ויחסי הציבור של משיב הרוח.
  • היוצר מתחייב בזאת כי הוא בעל זכויות היוצרים ביצירות אשר יוגשו לעמותת משיב הרוח כמועמדות לפרס, וכי אין כל מניעה לפי דין להשתתפותו כמועמד לפרס.

כללי

  • עמותת משיב הרוח שומרת לעצמה את הזכות לבטל הענקה של פרס, אף לאחר הודעה על הענקתו. זאת מטעמים מיוחדים ובשל נסיבות שלא נצפו מראש.
  • מובהר בזאת כי הענקת הפרס מותנית בקבלת תקציבים חיצוניים לעמותת משיב הרוח אשר מיועדים לכך. עמותת משיב הרוח אינה מתחייבת להעניק את הפרס מדי שנה.
  • עמותת משיב הרוח רשאית, לפי שיקול דעתה, לשנות מועדים אשר פורסמו ו/או לבטל את הענקת הפרס.
  • עמותת משיב הרוח רשאית לשנות את שיעור הפרס מדי שנה לפי שיקוליה. מובהר בזאת כי שיעור הפרס הוא 'ברוטו' וכולל מע"מ.
  • משיב הרוח רשאית לעדכן ו/או לשנות תקנון זה לפי שיקול דעתה  וללא הודעה מוקדמת לציבור.

איך מגישים

שימו לב – הפרס ע"ש זלדה יינתן כאות הוקרה למשוררים ישראלים על ספר שירה בשפה העברית שיצא לאור אחרי 1.1.2021
 

להגשת מועמדות בכל אחת מהקטגוריות צריך:

1. למלא את הטופס המקוון

2. לשלוח בדואר או למסור במשרדנו (בתיאום מראש) 3 עותקים מהספר (שלא יוחזרו)

כתובתנו: מַשִּׁיב הָרוּחַ ע"ר ת.ד. 4193 ירושלים 9104101

נא לציין על המעטפה – מיועד לפרס זלדה

מועד אחרון להגשת מועמדות: ו' באב תשפ"ג, 24.7.23

ניתן להגיש מועמדות לספר אחד בלבד למשורר.ת

טפסים שימולאו ולא יתקבל במשרדנו הספר עד לתאריך הנ"ל – ימחקו.

ספרים שיגיעו למשרדנו שלא הוגש לגביהם הטופס המקוון – לא יימסרו לוועדת השיפוט.

מסירה ידנית: ניתן למסור במשרדנו בבית רשות הרבים, רבינוביץ 33 פינת בורוכוב, קרית היובל, ירושלים. בתיאום מראש במייל: mashiv1@gmail.com.

מ
ה

הֵרָשְׁמוּ לְקַבָּלַת אִגֶּרֶת מֵידָע מִמַּשִּׁיב הָרוּחַ

(ניוזלטר בלעז)