אבא/ יונתן קונדה

אבא / יונתן קונדה

אַבָּא
אֲנִי נִבְחָל
וְנִפְעָם מֵהָאֶפְשָׁרוּת
לָרֶשֶׁת אֶת הַשְּׁתִיקָה הַזּוֹ
כְּשֶׁכָּל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת מִלְּבַד הֱיוֹתְךָ
מִתְרַסְּקוֹת
בַּקַּרְקָעִית הַקָּשָׁה וְהַקָּרָה
שֶׁל הַמִּלִּים
אַתָּה אַבָּא שֶׁלִּי
אֵינִי יָכוֹל
לַעֲזֹר לְךָ בְּפַחַד
הַגְּבָהִים הָאֵלֶּה
אֲבָל אַתָּה יָכוֹל
לַעֲזֹר לי בְּפַחַד
הַגְּבָרִים הָאֵלֶּה
כִּי מִבְּלִי לוֹמַר דָּבָר אַתָּה אָבִי
מִבְּלִי לוֹמַר דָּבָר
אֲנִי יַלְדְּךָ
אַל תִּתֵּן לִי לְאַבֵּד אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הַזּוֹ
הַיְחִידָה
(מתוך גיליון קדישירה)

מ
ה

הֵרָשְׁמוּ לְקַבָּלַת אִגֶּרֶת מֵידָע מִמַּשִּׁיב הָרוּחַ

(ניוזלטר בלעז)