תפריט
משיב הרוח, כתב עת לשירה יהודית־ישראלית, נוסד בראשית שנת תשנ"ה (1994) בידי חבורת משוררים צעירים דתיים, חלקם מבני ההתיישבות ביש"ע.
המטרה בראש ובראשונה הייתה להקים במה איכותית חדשה לשירה העברית, הנכתבת מן הכאן והעכשיו הישראלי ומתכתבת עם הזיכרון, המורשת והחוויה היהודית לדורותיה. כזו שתחבר את כל שכבותיה של העברית, מהתנ"ך, המדרש, ספרות האגדה וההלכה, סידור ומחזורי התפילה, ספרות המיסטיקה והחסידות – שכבות עבריות־יהודיות בנות אלפי שנים, ועד לשכבות המתחדשות של העברית הישראלית, מדור התחייה ועד ימינו.
מטרות נוספות של כתב העת היו:
בהמשך למסורת השירה העברית המתחדשת, בהשראתם של אבות ישורון ושל זלדה, של אורי צבי גרינברג ושל יונה וולך, של רטוש, עמיחי ודליה רביקוביץ' – הופיע לפני כעשרים וחמש שנה הגיליון הראשון של משיב הרוח, שעורר הדים רבים בתוך המיגזר האמוני ובסצנת היצירה הישראלית.
אנשי חבורת משיב הרוח העושים במלאכת כתב העת אינם מ'עור אחד'; השקפותיהם הדתיות והלאומיות שונות איש מרעהו וכן גם סגנון כתיבתם שלהם וטעמם האמנותי במהלך 'מסעות העריכה'.
משיב הרוח פועל מזה כשלושה עשורים באופן שמייחד אותו משאר קבוצות השירה וכתבי העת האחרים:
מעגל עורכות ועורכים שמתרחב עם השנים, כך שלצד האוריינטציה התרבותית המיוחדת, בכל גיליון ופעולה של כתב העת (פסטיבל, אירועים, קהילות כתיבה וכד') שותפים קולות חדשים ומרתקים המעניקים בכך יכולת של פתיחות, מקוריות והתחדשות מתמדת. לא בכדי הוכתר כבר משיב הרוח בשנת 2005, בעקבות גיליון "על ההתנתקות" שיזם, שהכיל קולות שונים וסותרים באותו הגיליון, שהוא "כתב העת הפלורליסטי ביותר שפועל בישראל".
וכך כמובן הכותבים המשתתפים בכתב העת ובשאר פעולות העמותה באים מכלל קשת הזרמים בישראל, ובמגוון דורי גדול.
את גיליונות משיב הרוח מלוות יצירות מן האמנות הפלסטית, שמגובשות ברובן במיוחד עבור משיב הרוח.
כתוצאה מהופעת הגיליונות הראשונים הוליד משיב הרוח תנועת יצירה שלמה בציבור האמוני.
מכוחו וכח-כוחו החלו לנבוע פרצי יצירה בישיבות לבנים, במדרשות לבנות וביישובי יש"ע. סדנאות לשירה ולכתיבה יוצרת נפתחו גם במעוזים תורניים רבים, בחלקם שמרניים מאד, ועולמות תוכן שלמים, שעד אז כמעט ולא באו לידי ביטוי, הובאו אל קדמת הבמה של הספרות העברית.
כמובן, משיב הרוח לא רופד רק באהבה. במספר ישיבות, בהנחיית דמויות רבניות מסוימות, הוחרם כתב העת ומַשִּׁיב הָרוּחַ על חבורתו הואשמו ב"עיסוק בטומאה ובפורנוגרפיה". מנגד, רבנים ואנשי רוח אחרים מקרב הציונות הדתית ראו במשיב הרוח בשורה רוחנית – אמנותית, שמעודדת את היחיד לבטא את עולמו הפנימי, מעמיקה את עולם החוויה הדתית ומקשרת בין יוצאי בית המדרש לבין יוצרי ושוחרי תרבות עברית-מקורית.
בתהליך מקביל מצא את עצמו משיב הרוח מתקבל בסקרנות ובחום בקרב הקהילייה הספרותית והתרבותית הכללית בישראל. דמויות מפתח מבין אנשי יצירה וביקורת הגדירו את משיב הרוח כאחת התופעות החשובות והמרתקות ביותר כיום בשירה הישראלית, וכמוקד חיוני בה.
יוצרים רבים מכל קשת ההשקפות מצאו במשיב הרוח בית לביטוי שירה אמונית, במובנה הנרחב והעמוק ביותר, ושירה יהודית – ישראלית, בעלת מגוון סגנונות שמעניקה מקום וקול לחווייתו של היחיד.
עמותת משיב הרוח נתמכת באופן שוטף על ידי מינהל התרבות ועיריית ירושלים.
"משיב הרוח", לתרבות יהודית ישראלית ע"ר
מספר עמותה: 580353597
כתובת: ת"ד 4193 ירושלים, 9104101
עמותת משיב הרוח נתמכת על ידי משרד התרבות ועיריית ירושלים
