אירלנד בפעם האחרונה/ דורית ויסמן

אירלנד בפעם האחרונה / דורית ויסמן

לזכר דבורה סאקס
זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה שֶׁאֲנִי בְּאִירְלַנְד,
אָמְרָה. בְּעוֹד יוֹמַיִם הִיא תַּעֲבֹר בִּיּוֹפְּסְיָה בָּרֵאוֹת.
וּבַמִּקְרֶה הַטּוֹב זֶה יִגָּמֵר בְּשַׁד.
שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם שֶׁל תְּחִלַּת סֶפְּטֶמְבֶּר. הִיא
מִתְעַטֶּפֶת בְּשָׁל. אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בַּמִּרְפֶּסֶת
בְּצֵל אֶקָלִיפְּטוּסִים וּבְרוֹשִׁים אַדִּירִים,
אוֹכְלִים בֵּיְגֶל עַרְבִי מְנֻקָּד סוּמְסוּם
שׁוֹתִים קָפֶה וְתֵה עִם הַרְבֵּה נַעְנַע.
אִירְלַנְד זֶה הַחוֹף הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי אָמֶרִיקָה,
וּמִצּוּקֵי הַחוֹף הַגְּבוֹהִים, הַפְּרָאִים, יָכוֹל מַשַּׁב רוּחַ
לְהַפִּיל אוֹתְךָ בִּן רֶגַע.
(מתוך גיליון קדישירה)

מ
ה

הֵרָשְׁמוּ לְקַבָּלַת אִגֶּרֶת מֵידָע מִמַּשִּׁיב הָרוּחַ

(ניוזלטר בלעז)