זלדה שניאורסון-מישקובסקי (1914, רוסיה – 1984, ירושלים) היא מהמשוררות הייחודיות והאהובות ביותר בשירה העברית המודרנית. מאז עלתה כילדה בשנת 1926 עם משפחתה לירושלים, חיה רוב שנותיה בעיר ירושלים ובה גם צמחה והתגלתה כמשוררת. רוחה, נופיה ואנשיה של ירושלים נמצאים במוקד שירתה, כולל שירים רבים המיוחדים לחלכאיה ונדכאיה של העיר. גם אם השתייכה סוציולוגית לקהילה הדתית-חרדית של ירושלים (זלדה היתה בת-דודתו של הרבי מלובביטש, אדמו"ר חסידות חב"ד), היתה זלדה עצמה מחוברת לזיכרון היהודי לתולדותיו כמו גם פתוחה לתרבות העולם, לדתות, לאמונות ולדעות השונות, ביתה היה פתוח והיא עמדה בדיאלוג עמוק, מפרה וחי עם דמויות מקשת ההשקפות השונות, וגם שירתה, נתקבלה בהתלהבות בידי קוראות וקוראי השירה העברית בני דורות והשקפות שונות, עד ימינו.
בשנת 1994, עשר שנים לאחר פטירתה, נוסד בירושלים כתב העת "משיב הרוח" לשירה יהודית-ישראלית. גם חבורת המייסדות והמייסדים של כתב העת, וגם הקהילה הספרותית והאקדמית, ובמידה רבה גם הציבור הרחב, זיהו ומזהים את חבורת "משיב הרוח" כממשיכי-דרכה של זלדה, במובנים רבים מאד. במהלך שיצרה החבורה, שמכונה כ"רנסאנס השירה האמונית החדשה" בישראל, יש המשך ישיר ומקורי-בדרכו למפעלה ולדמותה של זלדה: ברוח היהודית מאד שהיא גם אנושית ואוניברסלית, שירה הכלולה והמורכבת מכל רבדיה של העברית, מהזיכרון ומארון-הספרים-היהודי לדורותיהם, בפתיחות ובנתינת המקום לקשת האמונות וההשקפות, ובאופן מיוחד, כפי שהגדירה זלדה עצמה את רוחה ברבים משיריה, ברוח החופשית, שאין לה קיום בלי "הברקים והקולות ששמעתי בסיני".
"משיב הרוח" קבע את מושבו ואת עיקר מפעלותיו בעיר ירושלים, ובתוך אלו, החל מהשנים הראשונות, ובמשך כשלושה עשורים, ייחד אירועים ומסגרות רבות כמחווה ולזכרה של זלדה:
החל מערבי-מחווה גדולים בשיתוף יוצרים מתחומי אמנות שונים, שמשכו אליהם קהל של מאות מאוהבי שירת זלדה, דרך עשרות מפגשי וסדנאות קריאה וכתיבה לאור שירת זלדה, שהתקיימו ב"קהילות הכותבות", בכיתות-השירה וב"חממה למשוררים" של משיב הרוח.
בשנת 2014, סביב שנת המאה להולדתה של זלדה, הוקדש אחד מגיליונות כתב העת כגיליון מחווה המוקדש כולו לזלדה, בו פרסמו עשרות משוררים ואמניות יצירות מקוריות חדשות שנכתבו כולן כמחווה לזלדה ובהשראתה. הגיליון המיוחד "הפוגה באי ירוק" נתקבל בהתלהבות והתקיימו סביבו אירועי קריאה וכתיבה רבים.
סביב אותה השנה החליטו משוררות ומשוררי משיב הרוח לייסד מסורת שנתית מיוחדת: "היארצייט של זלדה", התכנסות במוצאי יום הזיכרון לשואה, אור לכ"ח בניסן, תאריך פטירתה הסמלי כל-כך של המשוררת.
זו התכנסות של שוחריה ואוהביה של זלדה, יחד עם משוררות, משוררים ומוסיקאים, הפתוחה לקהל הרחב, במתכונת המוכרת מאירועי-זיכרון ליוצרים גדולים הנערכים בעולם, בו גם הקהל הרחב מוזמן לקרוא ולשתף בחוויית חיים משמעותית סביב אחד השירים של זלדה. "היארצייט של זלדה", שהפך מאז למסורת אהובה מאד, מושך אליו קהל רב מדי-שנה, ומרתק לראות את המגוון הססגוני המתגלה בקהל, כשחילונים, דתיים וחרדים יושבים יחד ומשתפים באהבתם למשוררת הגדולה וכמה היא משפיעה על חייהם. אנחנו חשים שבכך אנחנו זוכים לא רק להחיות את זכרה אלא גם להיאסף כמשפחה גדולה, ההולכת ומתרחבת בכל שנה, המקיימת ויוצרת את זיכרון יקירתה, שהלכה ערירית מן העולם…
לאחר כשלושה עשורים של פעילות שירית ענפה ברוחה של המשוררת זלדה, חשנו כי הגיעה העת לייסד פרס לשירה על שמה, בעירהּ ירושלים, במסגרתו יבוא לידי ביטוי הזיכרון החי והיוצר של דמותה, וגם יעוטרו וייבחרו מי שביצירתם ממשיכים את רוחה ומורשתה השירית הגדולה.
גם בכך אנו רואים כשליחות: זלדה, שהלכה ערירית מן העולם, לפני כמעט ארבעים שנים, ממשיכה מעבר לשירתה הנצחית לפעום דרך משוררות ומשוררים שיישאו בגאון את הפרס לשירה שנקרא על-שמה.
כ"קווים-מנחים" לבחירת הזוכות והזוכים בפרס, יעמדו לנגד וועדת השיפוט, מעבר למצוינות ולמקוריות שירית, גם המרכיבים המיוחדים הקשורים לשירת זלדה, כזו היוצרת והמכוננת זיכרון חי וחווייתי, יהודי מאד ובה-בעת אוניברסלי ואנושי מאד.
בשנת תשפ"ג חולק הפרס לראשונה וכלת 'פרס זלדה לשירה' הראשונה היא המשוררת חדווה הרכבי. בפרס למשורר צעיר זכה המשורר ישראל דדון.
בשנת תשפ"ד חתן 'פרס זלדה לשירה' היה המשורר שחר מריו מרדכי. בפרס למשורר צעיר זכתה המשוררת הדס שלמה.
בשנת תשפ"ה כלות הפרס היו המשוררות חמוטל בר יוסף ודליה הרץ. בפרס למשורר צעיר זכה המשורר שי ישראלי.
בשנת תשפ"ו כלת הפרס היתה המשוררת סיון הר שפי. בפרס למשוררים הצעירים זכו המשוררת שירי פסל והמשורר אלי שטרן.
הפרס ניתן בשיתוף עיריית ירושלים ויוצרים זיכרון.
טקס הענקת הפרס לשנת תשפ"ז 2026 יתקיים ביום ראשון, י"ט בכסלו התשפ"ז 29.11.2026 בספרייה הלאומית בירושלים.
עמותת משיב הרוח (להלן "משיב הרוח") גאה לייסד פרס לשירה על שמה של המשוררת זלדה. משיב הרוח תשאף להעניק את הפרס מדי שנה, לזוכים אשר יימצאו מתאימים לכך בהתאם לאמור בתקנון זה.
התקנון מנוסח בלשון זכר אולם מכוון לשני המינים.
"משורר ותיק" – משורר אשר פרסם לפחות שני ספרי שירה מודפסים.
"משורר בראשית דרכו" – משורר אשר פרסם ספר שירה אחד.
עמותת משיב הרוח תפרסם קול קורא להגשת מועמדות לפרס. הקול הקורא יכלול בין היתר את תנאי הסף, דרכי הגשת המועמדות, מועדים להגשה וכל פרט אחר אשר ימצא לנכון.
משיב הרוח רשאית לפרסם את הקול הקורא במדיום הדיגיטלי ו/או בכל דרך אחרת לשיקול דעתה.
וועדת הפרס תדון בבקשות אשר הוגשו בהתאם לתנאי הקול הקורא בלבד.
את המועמדות לפרס יוכלו להגיש המשורר/ת או הוצאה לאור, באישור המשורר/ת.
במועד ביצוע הליך השיפוט וההחלטה על הזוכה, המועמד הינו בין החיים.
להגשת מועמדות בכל אחת מהקטגוריות צריך:
1. למלא את הטופס המקוון
2. לשלוח בדואר או למסור במשרדנו 3 עותקים מהספר (שלא יוחזרו)
כתובת לשליחה בדואר רשום: מַשִּׁיב הָרוּחַ ע"ר ת.ד. 4193 ירושלים 9104101
יש לציין על המעטפה – מיועד לפרס זלדה.
מסירה ידנית: ניתן למסור במשרדנו בבית רשות הרבים (בית גיורא), רבינוביץ 33 פינת בורוכוב, קרית היובל, ירושלים. לקבלת פרטים מדוייקים על אופן המסירה יש למלא את הטופס המקוון והנחיות המסירה הידנית יישלחו אליך במייל.
מועד אחרון להגשת מועמדות: ג' בתשרי התשפ"ז, 14.9.26.
אנו מודים לכל מי שהגישו מועמדות לפרס. הספרים עברו לצוות השיפוט. פספסתם את התאריך? נשמח שתגישו מועמדות בשנה הבאה!
ניתן להגיש מועמדות לספר אחד בלבד למשורר.ת
טפסים שימולאו ולא יתקבל במשרדנו הספר עד לתאריך הנ"ל – ימחקו.
ספרים שיגיעו למשרדנו שלא הוגש לגביהם הטופס המקוון – לא יימסרו לוועדת השיפוט.