בכל שנה פריחת התות / נחום אבניאל

בכל שנה פריחת התות / נחום אבניאל

מְטַפֶּסֶת אוֹתְךָ בְּמַעֲלֵה לִבִּי.
הֲרֵי שְׁנֵינוּ נִרְפֵּאנוּ אָז
בָּרוּם הֶעָבֹת, בְּחָסוּת הַיָּרֹק
בִּלְבַד הַטֶּבַע
שֶׁטּוֹב הוּא מִלְּבַד הָרְחוֹבוֹת,
מִלְּבַד הַפֶּה הַצּוֹחֵק שֶׁל הֶהָמוֹן.
כָּעֵת אֲנִי בִּלְבַד הַשִּׁיר
מְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ בְּמַעֲלֵה הַתּוּת
אַחֲרֵי גַּבְּךָ הַמִּתְרַחֵק אֶל אֹפֶק עַנְפֵי שָׁמַיִם
אַחֲרֵי יָדֶיךָ הַמַּשְׁלִיכוֹת לִי פְּרִי שָׁחוֹר, בָּשֵׁל
יוֹדְעוֹת שֶׁאֶתְפֹּס וְנִתְחַלֵּק בַּשָּׁלָל
כְּאִלּוּ יֵשׁ אוֹתְךָ בָּעוֹלָם
כְּלָל
(מתוך גיליון קדישירה)

מ
ה

הֵרָשְׁמוּ לְקַבָּלַת אִגֶּרֶת מֵידָע מִמַּשִּׁיב הָרוּחַ

(ניוזלטר בלעז)