skip to Main Content

גיליון מ"ו – ציפור האש; אנתולוגיה חדשה לשירת ירושלים

98.00

Clear selection
מק"ט: אין מידע קטגוריה:

תיאור

גיליון מ"ו – ציפור האש; אנתולוגיה חדשה לשירת ירושלים

סדר השירים

טוביה ריבנר
אשה הרה, פניקית

רבקה מרים
ירושלים

ארז ביטון
שיר באמצע ירושלים

יורם ניסינוביץ
ימי הילדות עטופים זהב

הרצל חקק
מחזור חיי, תיקון לנשמה

משה בן שאול
מתחיל משחרית

זלדה
בתור הילדות פרי חדש

מיכל הלד
פואירטאס  שערים

חביבה פדיה
ירושלים /
השיבה לירושלים

דוד אבידן
קריאות ביניים

רוני סומק
כדור עונשין

חיים גורי
העלבון

מואיז בן הראש
שפעת

יהודה עמיחי
נסיונות ההתאבדות של ירושלים /
מתוך: שירי ארץ ציון וירושלים / ירושלים מלאה יהודים משומשים

אבות ישורון
עיר על תקן אחד /
קֹדְמַי קָרְאֻ

חוה פנחס כהן
עמק המצלב
ה

טניה הדר-קליין
חוט אפרסק דק /
מלכה של בין ערביים

עין טור מלכא
[דומיה בתוך הדממה]

מיכל הלד
[רימון שמור אצלי] /
[באתי אליך בשעת רעוא דרעוין]

דבורה זגורי-רזיאל
מי השילוח

פנחס שדה
למצוא מקום חניה ברחוב אגריפס

דן פגיס
[שבע נחמות של בוקר]

יונה וולך
דורמיציון עין טורקיז סביבותייך

נחום פצ'ניק
שיר ממעיין ליפתא

דליה רביקוביץ
מי אתה הר גדול

נתן זך
ירושלים 70

לאה גולדברג
ירושלים של מטה ומעלה

רחל חלפי
מלכת המים של ירושלים

חיים גורי
נדמה לי

אברהם חלפי
תפילות כופר (ב) /
תפילה על ישראל

ט. כרמי 
מי בחרב

נתן זך
ניסיון

דליה רביקוביץ
הסיוט הזה

אברהם שלונסקי
מתום

תמר אלעד אפלבום 
ירושלים

אברהם סוצקבר (מיידיש: עמינדב דיקמן) 
ירושלים 

אמיר גלבֹע
[פעם בליל גשם בירושלים]

אליעז כהן
תשליך

נתן זך
שיר לציון

יהודה עמיחי
מתוך: ירושלים 1967

יורם ניסינוביץ
פתאום נאנחה

ט. כרמי
דבר אחר

ישראל אלירז
אשה בתוך עניין לא  גמור

אברהם סוצקבר (מיידיש: עמינדב דיקמן)
אלזה לסקר-שילר 

אלזה לסקר שילר (מגרמנית: נתן זך)
שיר מזמור לו /
שולמית  / הגעתי 

גבריאל פרייל
הערה קטנה מירושלים / מאפה / חלום עיצוב / לירושלים כן

יוסף עוזר
צד /
ק / קג

אורי צבי גרינברג
באזני ילד אספר

אבישר הר-שפי
גירושין

פאול צלאן (מגרמנית: אילנה שמואלי)
[הקטבים] 

יצחק שלו
העיר הזאת

אלמוג בהר
ט' באב ה'תשס"ב, ירושלים

יונדב קפלון
יום אחד באב

סיון הר שפי
מתוך: ציון, ירושלים

אלחנן ניר
גג הישיבה

נעמה שקד
מים על ידי

שמואל קליין
[והיינו יושבים בכל אותו הלילה]

בַּכֹּל סרלואי
שיר חורף בירושלי

לאה גולדברג
תשובה

בנימין שבילי
[לך בחור צעיר]

טוביה ריבנר
גלויה מירושלים

חורף תשע"ה

ציפור האש – אנתולוגיה חדשה לשירת ירושלים
לירושלים כן

עורכים: תמר אלעד אפלבום, אליעז כהן ויורם ניסינוביץ

יש איזה לחש בעולם ששמו ירושלים. באים בו חלומות, מלכות ועצבונות-כל-שנחרב, כמיהות שמים וכמיהות ארץ, אדם ואלהים ואבנים ורחובות. נדמה שלחישת ירושלים איננה מרפה מן הנפש, מנפש משוררות ומשוררים היודעים ללקט גם מקצותיה ולרושמם בשיר.

איך יחיה אדם בירושלים? ובמיוחד היום, כשירושלים איננה רק כמיהה, היא עיר ומלואה ואחוזים בה יחד שמחת השיבה ומכאוביה. לאט הולכת ירושלים של מטה ונבנית, ומקום ירושלים של מעלה, מה יהא עליו?

*

אמרנו לכנוס את שירת ירושלים. מכל הדורות ומכל המשוררים יחדיו.

מדוד שאיווה בירושלים בית-עולמים, משירת הלוויים, הנביאים, פייטני ארץ ישראל והגלויות. שירת הכיסופים לירושלים מארבע כנפות ארץ וגעגועים. גם משירת ההשכלה, מניצני התחייה ועד ימינו שלנו.

חלמנו לאסוף גם משירת העולם, משירת עולי רגלים בני דתות-אחיות. כי ירושלים "לב העולם", ולבבות רבים פועמים אל הלב הגדול הזה.

*

ראשיתה של אנתולוגיה זו בחלום הקמת "המרכז לשירת ירושלים" אותו רקמנו יחד, משוררי "משיב הרוח", עם ד"ר צבי צמרת במרכז יד בן-צבי בירושלים. לנגד עינינו עמדה "ציפור האבן", האנתולוגיה היפה לשירת ירושלים שאסף וערך חיים באר, אשר ראתה אור בתשמ"ג (1983). המבחר היפהפה של "ציפור האבן" אזל מזמן, וחשבנו לברוא ציפור-ירושלים נוספת, אחרת, בה שירים שלא נכללו ב"ציפור" הראשונה.

למעלה משלוש שנים עמלנו בספריות ובין כריכות עתיקות וחדשות ללקט שירת ירושלים. אוקיינוסים חבויים, נהדרים, נגלו לעינינו. ירושלים שירים סביב לה כהרים. מלאכה שאין לה קצה.

אל מול האינסוף הזה קבענו לנו יעד מדומיין שהלך ונתרחק פעם ועוד פעם. בסופו של יום נצרכים היינו להניח לחלק מחלומותינו, להשאיר למי שיבוא אחרינו אל כנפי שירתה של העיר הליכה רבה.

*

בסופו של יום שירים מעטים מן האוקיינוסים וההרים ההם נדפסו כאן. אין זה אומר דבר על ערכם וטיבם, מלבד אהבה שנקשרה בינם לבינינו. וראויה ירושלים לאסופות-שיר רבות נוספות.
מצאנו בשירים פנים רבות ושונות של פני אדם ופני העיר המשתקפות זו בזו. מילדות ועד זִקנה, באפלה ובאור. בחלומות השלום ובחרב המלחמה. ועוד שער מיוחד ביקשנו לאצור, שער לאלזה לסקר-שילר, משוררת ירושלים הכשופה. לצד שירתה של אלזה בחרנו גם מתרגומי שירתם של פאול צלאן ושל אברהם סוצקבר העבריים והירושלמיים כה ברוחם. שאר השירים נכתבו במקורם בעברית. מלבד שני שירים של גבריאל פרייל ואחד של ט' כרמי, אכן עמדנו ביעדנו שלא לשוב על בחירותיו היפות של חיים באר ולהפריח כאן, ב"ציפור האש", נשמה חדשה.

*

לצד השירים ביקשנו להביא מפניה המצולמות של העיר ומחביונה. נעזרנו בארכיון התצלומים הגדול של יד בן-צבי שהועמד לרשותנו ועל כך תודתנו הגדולה. בד בבד נאספו צילומים עדכניים משאונה של עיר של הצלמים אלעד ליפשיץ ונעם פיינר ומפרויקט "קו 70" של דוב אברמסון. על העיצוב המיוחד של הספר אמונה טל חובב מסטודיו דוב אברמסון. תודתנו והערכתנו נתונה להם, וכך גם לנעמה שקד שדקדקה בניקוד השירים, ולאפרת כהן, רכזת המערכת ומנהלת הפרויקט, שעמלה עמנו מן המסד ועד הטפחות.

בשנת התשע"ה הזו, בה אנו מציינים עשרים שנים להופעת הגיליון הראשון של כתב העת "משיב הרוח" לשירה יהודית ישראלית בירושלים, אנו רואים ב"ציפור האש" מחוות אהבה לעיר הזו שבה קבענו את לב מקומו ופעילותו של כתב-העת. ירושלים כלב לשירה עברית חיה, רלבנטית, בתוך המקום והזמן וגם מעבר להם.

*

בבואנו לסיים את מלאכתנו הלא-גמורה, ירושלים בוערת כפי שלא היתה שנים רבות. נוסף על שער השירים "יש חרב מעלינו", שירים בשערים אחרים נצבעים אף הם בצבעי כנפיה של ציפור-האש.

כמבקשים לתת מבט אוהב אחרון לפני שנשחרר את הציפור, אנו מוצאים בשירים רבים שלהבות-שיר העולות ומלחכות זו את זו, רבות השורות המשוחחות זו עם זו, דימויים המתנבאים ומשתקפים זה בזה, ופנים כה רבות המתנצחות זו בזו:

ירושלים של השתקפויות, שה'אני' ניבט מתוכן – אַרְמוֹן שֶׁל חַלּוֹנוֹת שְׁקוּפִים (זלדה) או מתעטף בָּן – יְרוּשָׁלַיִם לְנֶגְדִּי אֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ שְׁקוּפָה. אֲנִי בָּהּ עֲטוּפָה (חביבה פדיה)
ירושלים של עדנה, של "דק מן הדק": יְרוּשָׁלַיִם נִכְנֶסֶת פְּנִימָה עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ (טניה הדר) או סימן לטראומה שעברה: עִיר שֶׁנִּקְרְעָה לְשֶׁבַע (דן פגיס)
עיר של חלום או מציאות-נוכחת? – בָּעִיר הַבְּדוּיָה מְהַלְּכִים אֲנָשִׁים (לאה גולדברג) למול התחינה הכמעט מתעקשת: אִמְרִי שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם יֶ שְׁ נָ הּ (פאול צלאן)
ההתאבנות הסטגנטית, במבע האירוני של הָאֲבָנִים בִּירֻשָׁלַיִם / קַבְּלֻ קְבִיעֻת (אבות ישורון) מול ההפתעה האפשרית לשינוי – עיר שלִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה הִתְכּוֹפְפָה / לְעֶמְדַּת זִנּוּק נִפְלָאָה (יהודה עמיחי)
האור של ירושלים מפורסם וכתרים ושירים רבים כבר נקשרו לו, אבל גם אפלת-ירושלים רבת פנים היא: וְהָאֲפֵלָה / מַכָּה שָׁרָשִׁים בַּאֲפֵלַת יָדָיו (משה בן שאול) ומתוך אותה אפלה ניתן אולי להגיע לסוג של התגלות – וּבֶחָצֵר הָאֲפֵלָה פְּסִיעוֹת אֱלֹהַי (יונדב קפלון)
והסוד, החידה, הערפל הלא מתפענח של העיר הזו, לפעמים בשאלות שניסיון לתת בהן מענה: אַיֵּהִי תְּחִלַּת הַשָּׁמַיִם? – בִּירוּשָׁלַיִם (אברהם סוצקבר), ושלוש השאלות-בקשות מירושלים, נדירות ועדינות, שבהן בחרנו לחתום.
ההתבוננות במניפת השורות הללו מספרת את סיפורה של האסופה הזו, שבה ירושלים היא כנפי אש ומים, רוח ועפר.

*

ביקשנו לכנס יחד מבחר מלחישתה של ירושלים. אולי תהיה לנו הלחישה סולם ומלאכי אלהים עולים ויורדים בין עיר של מטה לזו של מעלה. אולי תזכיר לנו לחישתה כי באנו עד ירושלים כדי לבנות בה לא רק את עצמנו, אלא את קומת האדם בכלל. אולי תזכיר לחישתה חלום אשר נישא עמנו כבר אלפי שנים לרקום בעיר האלהים שפת שלום, עד ייבקע אורה עלינו כאן, על פני האדמה.

תמר, יורם ואליעז

25.0055.00בחר אפשרויות

מידע נוסף

פורמט

מודפס

Back To Top