יום הולדת / מיה טבת דיין

יום הולדת / מיה טבת דיין

נַחְגֹּג הַיּוֹם לָאֲגַמִּים,
לַיְעָרוֹת, לָאֲדָמָה, לְכָל מַה
שֶּׁהָיִית וְשֶׁהָפַכְתְּ
לִהְיוֹת. וְרַק אֶת כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת
נַחֲרִישׁ. נִמְתַּח כְּגוּמִיָּה שׁוּב אֶת חִיּוּךְ
הָעֶצֶב. נִשְׁמֹר מֶרְחָק מִקִּשּׁוּטִים.
בְּאֶצְבַּע חֲרִישִׁית נִגְנֹב קְצָת
קְרֶם מִלֹּבֶן שְׁמֵי דֵּצֶמְבֶּר הַקָּשִׁים.
אַךְ לֹא נָשִׁיר, כִּי
נִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ וְנִשְׁתַּבֵּחַ
וְנִתְפָּאֵר וְנִתְרוֹמֵם וְנִתְנַשֵּׂא
וְנִתְעַלֶּה וְנִתְהַלֵּל
וְנִתְיַתֵּם
וְנִתְיַתֵּם
וְנִתְיַתֵּם שׁוּב, בְּלִי לְהִזָּהֵר.
הָיִית אַחַת, הָיוּ לָנוּ נֵרוֹת רַבִּים,
הָפַכְתְּ לִהְיוֹת דְּבָרִים רַבִּים
וְנֵר.
(מתוך גיליון קדישירה)

מ
ה

הֵרָשְׁמוּ לְקַבָּלַת אִגֶּרֶת מֵידָע מִמַּשִּׁיב הָרוּחַ

(ניוזלטר בלעז)