לוגו כתב העת משיב הרוח לשירה יהודית ישראלית

גיליון פ"ב

 25.00 55.00

נקה

פתח דבר

"וְלַחְשֹׁב שֶׁנּוֹלַדְנוּ פְּתוּחִים / עַצְמוֹת הָרֹאשׁ יַבָּשׁוֹת נוֹדְדוֹת בְּיַם הָאֶפְשָׁר" (שירי פריזנט־פסל)
הגיליון שאתם אוחזים בידיכם עניינו הוא חיי אדם, רוצה לומר, האופן שבו אלה מסתבכים ונפשטים, מתכווצים ומתרצים בהתאם לנסיבות הפוקדות
אותם. כל גוף מתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני, אך החיים — שלפִתחם כולנו מונחים — פועלים בנו מרגע לידתנו, ולכל פעולה קיימת
תגובה נגדית, וכך, נעשה אדם.
"אֵיפֹה שֶׁאֵין תִּקְרָה / אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הָרֶוַח / בֵּין הָעוֹלָמוֹת" (רות ארן)
ברבים מן השירים מדובר בשירה ביתית, במובן של שירה הנכתבת מתוך הבית או ביחס אליו. אדם לאדם — בן זוג, הורה וילד, כשאלה יכולים לבקש גאולה
זה בזה או זה מזה, להיות נאהבים או נכזבים, נוחים או מוחים, טורף או קורבן.
"זֶה אֶל זֶה נַחְתֹּר / בְּאֵינְסוֹף הַמֶּרְחָק / בֵּין פָּנִים אֶל פָּנִים / עַל גְּחוֹנֵינוּ נְבַקֵּשׁ אַהֲבָה" (צפנת בן דוד)
השירים בגיליון שאתם אוחזים בידיכם רצים ושבים את כל הדרך מאינטימיות עמוקה אל עומק חילולה, מקצות הצער היוקדים אל הבִּטנה החמה של הנחמה,
מן הילדות אל המוות ושוב, אל אמצע החיים. אם יש גאולה ישפטו הקוראים, כך או כך, השירה ממשיכה לפלס את דרכה מתוכנו ומבעדנו,
"הַגְּלוּיָה הִמְשִׁיכָה לְהִשָּׁלַח מֵחַדְרֵי הַדֹּאַר הַחוּמִים / בִּתְחִלָּתָהּ שֶׁל כָּל שָׁנָה / אֶל הָעוֹלָם שֶׁבַּחוּץ" (נגה אשד)
אנחנו מקווים שהגלויה תהיה נקראת, ברצון.
יצחק כהן ואפרת רפל־פראווי
עורכי הגיליון

אולי תתעניינו גם:

 25.00 55.00
 25.00 55.00
 25.00 55.00
 40.00 55.00
מ
ה

הֵרָשְׁמוּ לְקַבָּלַת אִגֶּרֶת מֵידָע מִמַּשִּׁיב הָרוּחַ

(ניוזלטר בלעז)