לוגו כתב העת משיב הרוח לשירה יהודית ישראלית
שפתי תפתח תפילות שממשיכות להכתב - שים מילותיי בכיסיך

גיליון ע – שִֹים מִילּוֹתַי בְּכִיסֶיךָ מסדרת שְׂפָתַי תִּפְתָּח

 25.00 55.00

שירי הגיליון

פיוט ל"מודה אני"/ גל כהן
(משקלו: המרנין – יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות   ᵕ – – – / ᵕ – – –  // ᵕ – – – / ᵕ – – -)

אֲנִי מוֹדֶה לְפָנֶיךָ / וְלֹא אֵדַע חֲסָדֶיךָ
וְלֹא אָבִין מְלוֹא הַבִּין / מְעַט גָּדְלָךְ וְטוּבֶךַָ
וְלֹא דַעַת הֲנִטַּעַת / בְּשִׂכְלִי הִיא כְּשִׂכְלֶךָ?
הֲיֵשׁ כּוֹחוֹת רְאוֹת טוּחוֹת / בְּעֵין אָדָם, יְצִירֶךָ?
וְהַנִּגְלוֹת אֲשֶׁר עוֹלוֹת / לְנֶגְדִּי מִפְּעָלֶיךָ –
שְׁכַחְתִּיהֶן, זְנַחְתִּיהֶן / וְלֹא אֶחְשֹׁב בְּעֶרְכֶּךָ.
כְּשַׂר מַשְׁקִים אֲנִי מַשְׁכִּים / בְּלִי לִזְכֹּר גְּמוּלֶיךָ:
נְשָׁמָה לָךְ, וְגוּף שֶׁלָּךְ / וְחַיֵּיהֶם בְּחַיֶּיךָ
בְּלִי מִשְׁעַנְתְּךָ חָדֵל / אֲנִי, גַּם כָּל בְּרוּאֶיךָ
תְּנָה חַיִּים, אֲדוֹן חַיִּים, / לְחֶרֶס זֶה בְּיָדֶיךָ
וְנִשְׁמָתוֹ – נְשִׁימָתוֹ – / פְּקֹד נָא בֶאֱמוּנֶיךָ
וְעֵת אָקִיץ עֲלֵי מִשְׁכָּב / אֲנִי מוֹדֶה לְפָנֶיךָ

סליחה, מחילה וכפרה/ גל כהן

א. סליחה
יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה
נִצִּים מְבַצְבְּצִים מִתּוֹךְ הַגֶּדֶם
בְּנִיָּה מֵחָדָשׁ שֶׁל
מִגְדַּל קְלָפִים
חֲזָרָה בַּזְּמַן
יָמִים אֲחָדִים.
הִתְרוֹנְנוּת מִיַּיִן מַר
הִתְעוֹרְרוּת מִסִּיּוּט
דְּיוֹ כְּתוּבָה, חֲדָשָׁה
עַל נְיָר מָחוּק.
לְמַלֵּא בְּטִיחַ אֶת הַחֹר שֶׁדָּקַר הַמַּסְמֵר בַּקִּיר
לִתְפֹּל טְלַאי, לִתְפֹּר בַּלֵּב הַחַי בְּמַחַט חַם
לְלַטֵּף אֶת הַמַּכָּה, הֲגַם שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ
שֶׁלֹּא בָּטוּחַ
כִּי בָּזֹאת תִּתְרַפֵּא.

ב. מחילה
לַחְתֹּר חֲפִירָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַסֶּלַע הַקַּר
לַעֲקֹף אֶת עַקְמוּמִיּוּת הַדְּרָכִים בְּקַו אֲוִירִי יָשָׁר
לִמְצֹא בְּמַעֲבֵה הַנְּשָׁמָה
מָקוֹם בָּטוּחַ. מִקְלָט נִסְתָּר.
לִשְׂחוֹת עִם הַיָּדַיִם
אֶת כָּל הַמֶּרְחַקִּים שֶׁבַּשָּׁמַיִם
לִקְדֹּחַ בְּקֶרֶב הָעוֹלָם הַזֶּה
מְעַט עוֹלָם הַבָּא.

ג. כפרה
עַל הַדָּם שֶׁבָּכוּ הַקִּירוֹת
נִזְרֹק דְּלָיִים גְּדוֹלִים שֶׁל לֹבֶן
נְצַפֶּה אֶת אַכְזָבוֹת הַטִּיחַ
מִבַּיִת וּמִחוּץ.

ד. סליחה, מחילה וכפרה
אֲנַחְנוּ מַרְבִּים בְּמִלִּים נִרְדָּפוֹת כָּמוֹנוּ.
אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל בַּקָּשָׁה
כִּמְפַחֲדִים מֵאוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת בְּחוֹזֵה שְׂכִירוּת.
אֲנַחְנוּ פּוֹעֲלֵי יוֹם, מְבֻלְבְּלֵי לַיְלָה
הוֹלְכִים סַהֲרוּרִיִּים אַחַר לְבָנָה פְּנִימִית מְטֻשְׁטֶשֶׁת.
אֲנַחְנוּ מַכִּים עַל חֵטְא, עַל לוּחַ הַלֵּב
כְּמוֹ עָנִי שֶׁדּוֹפֵק עַל דֶּלֶת:
סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֵּר לָנוּ.
פְּתַח לָנוּ
בָּרְקִיעִים הָאֵינְסוֹפִיִּים
בְּתוֹכֵנוּ
שַׁעַר
מְבַקְּשִׁים: מְחַל
חֲמֹל
אוֹמְרִים: רְאֵה
קָנִינוּ לוּחַ שָׁנָה חָדָשׁ
וְהַדַּפִּים בּוֹ רֵיקִים עֲדַיִן.

התָרָה/ כנרת סמואל פולק
 
כָּל מִנּוּנֵי וְאִזּוּנֵי
וּצְרִיכֵי וְאִסּוּרֵי
שֶׁגָּזַרְנוּ עַל נַפְשֵׁנוּ
(שֶׁנִּדְמוּ עָלֵינוּ כִּכְלוּבִים וּכְקַבַּיִם)
סִימָנֵי קְרִיאָה שֶׁהִצַּבְנוּ
בְּסוֹף כָּל מִשְׁפָּט
כָּל חֲסָדִים שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ
עִם גּוּפֵנוּ וְעִם הַנְּשָׁמָה הָעַתִּיקָה
כֻּלָּן בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים וּמִתְרַכְּכִים בְּחֻלְשׁוֹת אָדָם
וּבְחַסְרֵי שָׁמַיִם
מְטַפְטְפִים עַל הַסִּדּוּר וְהוֹפְכִים לְמִלֵּי דַּעֲדִינוּתָא:
הֲרֵי אָנוּ מַבְטִיחִים
שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל,
וּנְבַקֵּשׁ,
שֶׁנִּשְׁאַל
כְּמוֹ יְלָדִים נוֹשְׁפִים בְּרִכּוּז עַל סַבְיוֹן.

כנרת סמואל פולק
*

אַתָּה אָב לְכָל יִצּוּגִים דְּהוּיִים שֶׁאֲנַחְנוּ,
לַחֶלְקִיּוּת הַזּוֹ הַחֲמוּצָה
שֶׁאַתָּה מִתְעַקֵּשׁ שֶׁאַמְתִּיק.
אֲנִי צוֹבֶרֶת אֲבַק אַהֲבָה אֵלֶיךָ
כְּדֵי לָחוּשׁ לְעִתִּים
אֶת קְצֵה אֶצְבָּעֲךָ הַמּוֹחָה
כנרת סמואל פולק
ימֵי תשובה

בַּשְּׁעָרִים שֶׁלְּךָ רוֹקְמִים רְסִיסִים בִּלְתִּי נִרְאִים כִּמְעַט שֶׁל אוֹר,

כָּל שְׁאֵלוֹתֵינוּ מִתְנַקְּזוֹת לְשֶׁפֶךְ נַחַל צַר.

וְאַתָּה,

תָּשִׁיט אֵלֵינוּ הַתְּשׁוּבוֹת

גַּלֵּה רַפְסוֹדוֹתֶיךָ

 

מתי שמואלוף

להביט בבריאה שמבחינה בָּך

שִׁירִים שֶׁמַּגִּיעִים בַּלַּיְלָה, לְהָאִיר זִכְרוֹנוֹת עַתִּיקִים שֶׁל אוֹת
כְּשֶׁאַתְּ גְּדֵלָה וְצוֹמַחַת מִתּוֹךְ הַשָּׂפָה חַסְרַת הַמִּלִּים
אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֵיךְ הַבְּרִיאָה עוֹבֶדֶת
הַחִיּוּךְ הַזֶּה שֶׁמַּטְרִיף לָנוּ אֶת
הַדְּאָגָה שֶׁצּוֹמַחַת כְּאֵיבָר חָדָשׁ בֵּין הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם
הַמַּחְשָׁבָה הַמַּצְמִיתָה שֶׁאִם תֵּלְכִי מֵאִתָּנוּ
אֵין סִבָּה לְהַמְשִׁיךְ
וְכָל יוֹם אָנוּ מְקַפְּצִים מֵעַל הַמִּכְשׁוֹל הַזֶּה
שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה טָעוּת בִּכְתִיבָה
שֶׁתִּשָּׁאֲרִי בָּרִקּוּד
וְאֵיךְ הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית שֶׁלָּךְ
שֶׁעוֹלָה בַּחֲזָרָה מֵעַל לִפְנֵי הָאֲדָמָה, לְבוּשָׁה בְּמִלִּים סוֹדִיּוֹת

מתי שמואלוף

בלוז קדוש

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַבְּלוּז הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּךְ מִתְגַּלְגֵּל לִי בָּאָזְנַיִם
קוֹל שָׂפָה שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂפָה
בְּכַמָּה מַאֲמָץ אַתְּ מְנַסָּה לְבַטֵּא מִלָּה
דְּעִי
כְּשֶׁנִּגְמָרוֹת הַמִּלִּים וּמַתְחִילוֹת הַשְּׁתִיקוֹת
שָׁם תִּמְצְאִי אֶת הַשִּׁירָה שֶׁלָּנוּ

תום הדני נוה
*

הַתִּינוֹק יָשֵׁן.
אָבִיו מְחַבֵּר לוֹ שִׁיר.

הוּא כּוֹתֵב לוֹ הוֹרוֹסְקוֹפּ חָדָשׁ
לְהַצִּיל אוֹתוֹ מֵהַיָּשָׁן,    אוֹ
מְחַבֵּר לוֹ תְּפִלָּה
הַמַּזְכִּירָה מָה קוֹרֶה
לְמִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ תְּפִלָּה אַחֶרֶת,    אוֹ
כּוֹתֵב לוֹ אֶת מְשַׁל הָעֲגָלָה
עַל הָרְגָעִים שֶׁבָּהֶם הוּא שָׁכוּב,
חִתּוּל פָּרוּס מֵעַל עֶגְלָתוֹ
וּמַרְאוֹת נוֹפְלִים עָלָיו בִּצְלָלִים,    אוֹ
כּוֹתֵב לוֹ עַל גּוּף,
עַל עֲצָמוֹת שֶׁחוֹזוֹת בָּשָׂר,
עַל לָשׁוֹן שֶׁמְּחַכָּה עִם הַלָּשׁוֹן בַּחוּץ,
עַל קַשְׁתִּית שֶׁמִּתְכַּהָה בְּלֹבֶן הָעַיִן,    אוֹ
עַל אֵיךְ בְּרֵאשִׁית חַיָּיו
אָדָם שָׁכוּב עַל גַּבּוֹ
מֵנִיעַ אֶת יָדָיו
וְלֹא מֵבִין שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ.

אפרת נסימוב
ימים נוראים
 
צוּפִיּוֹת רוֹהוֹת סְבִיב מְכַל מַיִם מְתוּקִים
שֶׁתָּלִינוּ עַל עֵץ הַזַּיִת הַדַּקִּיק שֶׁנִּשְׁתַּל בֶּחָצֵר
מְקַוִּים שֶׁיַּאֲמִינוּ בָּנוּ וְיָבוֹאוּ
שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים וּמְחַכִּים
לְסִימָן
אֲנִי מַבִּיטָה בְּבִטְנִי הַגְּדוֹלָה וְסוֹפֶרֶת תְּנוּעוֹת בַּזְּמַן
הָעוֹבֵר לְאִטּוֹ
וּכְמוֹ הַיְּלָדִים נֶעֱתֶקֶת הַנְּשִׁימָה בְּרֶגַע שֶׁנִּדְמֶה
שֶׁאַחַת מֵהֶן מַרְוָה צִמְאוֹנָהּ
שֶׁהִצְלַחְנוּ לְקַיֵּם נֶפֶשׁ צִפּוֹרִית אַחַת וְטוֹב לָהּ
תִּרְאֶה אוֹתָנוּ אֱלֹהִים,
גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים

 
 
 
 

נועה צינדר
והכורים הולכים קדימה
 
קָנָרִית בַּמִּכְרֶה
דּוֹמֶמֶת מִפְּלִיאָה, וְשָׁבָה
לְהַבְטִיחַ בְּשִׁירָה.

זֶה הַזְּמַן לְהָנִיחַ לַנָּהָר
לִתְהוֹת בָּעֳמָקָיו לְבַדּוֹ.

לְהַכְתִּיר כָּל פְּסִיעָה
בְּתִפְאֶרֶת חֲלוֹף.

עמיחי פילוסוף
*

אָמְנָם כֵּן סְתָו כָּעֵת בָּעוֹלָם; יוֹדֵעַ הַגּוּף בִּמְחוֹשָׁיו כִּי אֵיזֶה עָתִיד מִתְרַגֵּשׁ מִבַּעַד לַסְּכָרִים הָאֲטוּמִים שֶׁל חָדְשֵׁי הַקַּיִץ. עֻבַּר הָעוֹלָם מִתְקַדֵּר וּמִתְכַּנֵּס בִּרְכַּיִם אֶל רֹאשׁ לִקְרַאת הַסְּעָרָה וְהַבֶּכִי בַּיְּצִיאָה אֶל הַמַּסָּע. הַאִם אַתָּה מוּכָן אֵלָיו. כְּמוֹ אָז, אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹאֵל. אַתָּה נִקְרָא אֶל הַיְּצִיאָה מִן הַמָּקוֹם בּוֹ אַתָּה מֻצָּב עַכְשָׁו, בְּדִיּוּק עַכְשָׁו כָּאן וְכָכָה, וּלְעוֹלָם יִהְיֶה זֶה אֹפֶק עָבִים נוֹהֲמִים טְעוּן חַשְׁמַל, הוֹד וּפַחַד, וִידִיעַת נִסִּים הַבָּאִים מִבְּלִי שֶׁיֵּשׁ לְשַׁעֵר.
 

אילה אלבאז
לשנה הבאה…

הַהַחְלָטָה
נָפְלָה
וְעַתָּה
נוֹתַר
לְהַסְכִּים
לִפֹּל
לְיָדָהּ

יחזקאל רחמים
נָעֵז
 
לִפְנֵי הַגַּעְגּוּעַ הַגָּדוֹל
עוֹד נַעֲמֹד נָעֵז לוֹמַר אֶת כָּל
מָה שֶׁאַחֲרֵי וַדַּאי נִלְחַשׁ,
נִנְשֹׁךְ שְׂפָתַיִם: לוּ רַק
הָיְתָה לָנוּ שָׁעָה, לוּ רַק
הָיְתָה דַּקָּה אַחַת, אֶת זֹאת
הָיִינוּ אוֹמְרִים, אֶת זֹאת
הָיִינוּ עוֹשִׂים. לוּ רַק

ארנון לוי
*
 
שִׁלְהֵי אֱלוּל
וְרַק כִּתְמֵי דַּם הָרִמּוֹן
עַל הַשְּׁבִיל בַּגִּנָּה
וְעָלִים מַצְהִיבִים
מְבַשְּׂרֵי שַׁלֶּכֶת
עוֹרְרוּ אוֹתִי בְּאַחַת
לִתְפִלָּה

שער שני
 

זהבה כלפה
רחמים

אֱלֹהִים אַל תִּהְיֶה נוֹרָא כָּזֶה
תֵּן לִי לַעֲבֹר אֶת מֵצַר הַיָּמִים הָאֵלּוּ בְּסִירָתְךָ
אַתָּה מַרְגִּישׁ גַּעְגּוּעַ, שָׁכַחְתִּי אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ
הַיְּלָדִים גְּדֵלִים, חָזַרְתִּי לִהְיוֹת אֲנִי
פְּלוּס הַבָּשָׂר בֵּין הַקְּפָלִים וְתוֹסֶפֶת כַּמָּה כְּתָמִים
עַל בִּטְנִי.

תִּרְאֶה אוֹתִי מוּלְךָ רוֹעֶדֶת, כְּתֹב אוֹתָנוּ לְחַיִּים
טוֹבִים.
הַיְּלָדִים גְּדֵלִים אֱלֹהַי, שַׂמְתָּ לֵב
פָּחוֹת צְרִיכִים אוֹתִי. אַתָּה עוֹקֵב?
וּבִי, בְּתוֹךְ הַגּוּף
כְּמִיהָה רוֹתַחַת
וְעַכְשָׁו בָּרְגָעִים הָאֵלּוּ בִּמְיֻחָד
כְּשֶׁאַתָּה עִם עֵט בַּיָּד
זוֹרֵק לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל לְחַיִּים אוֹ לְמֵתִים
לְגַעְגּוּעַ אוֹ לִצְמִיתוּת
לְרָצוֹן אוֹ לְשַׁאֲנַנּוּת
רְאֵה אֶת נִשְׁמָתִי קוֹלַחַת

אֱלֹהַי עֲשֵׂה שֶׁלֹּא אֶקָּלֶה בַּמַּחֲבַת
דַּם חַטָּאת
אָנָּא, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה כְּקָרְבָּן
רַק עוֹד שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה אַחַת.
בַּמַּסְלוּל סְפוּר הַשָּׁנִים וְגָלוּי רַק לְךָ
אֱלֹהַי שָׂא
אֶת תְּפִלָּתִי הַתְּמִימָה, סְכוּלַת הַמִּלִּים,
פְּסוּלַת הָאוֹתִיּוֹת. עֲשֵׂה אוֹתָהּ רְצוּיָה מִלְּפָנֶיךָ
עֲשֵׂה שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת, אֵיךְ הַשָּׁנָה הַזֹּאת פּוֹרַחַת
מָה זֶה בִּשְׁבִילְךָ.
בִּזְכוּת הַיְּלָדִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ, בִּזְכוּת לֵאָה.
אֱלֹהַי הַנִּרְצֶה, שָׂא עֲווֹנִי בִּצְדָקָה
בִּזְכוּת רָחֵל
וְשָׂרָה שֶׁצָּחֲקָה
כְּתֹב אוֹתָנוּ לְחַיִּים, לְעוֹד שָׁנָה שֶׁל עֵסֶק בְּרַחֲמִים.
אֱלֹהֵי הַסְּלִיחוֹת
אֱלֹהֵי הַבְּכִיּוֹת
וְהַשְּׁתִיקוֹת
אֱלֹהֵי הַלֵּילוֹת
הָאֲרֻכִּים
וְהַחֲסָדִים
הַמְּרוּחִים בִּשְׁמֵי עוֹלָמְךָ
כִּשְׁקִיעָה טְרִיָּה

עֲשֵׂה שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה רְווּיָה
מִטּוּבְךָ
עֲרֻמִּים
כִּבְיוֹם הִוָּלְדֵנוּ
בָּאנוּ, רַכִּים בַּשָּׁנִים וּבְמַעֲשִׂים.
עֲשֵׂה שֶׁנֹּאהַב וְנִהְיֶה אֲהוּבִים.
עֲשֵׂה שֶׁהָעוֹלָם יֵרָפֵא,
תֵּן יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה
עֲשֵׂה שֶׁאִמָּא תִּהְיֶה שְׂמֵחָה
שֶׁתִּרְאֶה אֵיךְ גָּדְלוּ הַנְּכָדִים, וְאֵיךְ הֵם דּוֹמִים לַמִּשְׁפָּחָה.
אֱלֹהַי, שִׂים מִלּוֹתַי בְּכִיסֶיךָ, מַלֵּא אוֹתָם רַחֲמִים
כֶּאֱגוֹזִים
כַּעֲנָבִים, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ עַל בְּרוּאֶיךָ
עֲשֵׂה שָׁלוֹם בְּעוֹלָמְךָ
פְּתַח שְׂפָתַי בִּתְחִנָּה
וּפִי יְהַסֵּס
מִלּוֹתֶיךָ
אִתָּן בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ
וּמָרַחְתָּ אוֹתוֹ בַּחֲסָדִים

הִנֵּה,
אַבְרָהָם וְשָׂרָה עוֹמְדִים
וְאִמָּא מוֹצֵאת נֶחָמָה בַּנְּכָדִים
וּבְנֵי אַבְרָהָם יַחַד יִשְּׂאוּ תְּהִלָּתְךָ
וַעֲקֵדַת הַבָּנִים תֵּעָלֵם מִמְּעוֹנְךָ,
לְעוֹלָם אֱלֹהַי לֹא יִתַּמּוּ רַחֲמֶיךָ.

אודליה גולדמן
*

עַכְשָׁו רוֹאִים שֶׁשָּׁנָה שְׁלֵמָה בָּנִיתִי לָנוּ
עוֹד כַּמָּה חֲדָרִים לְהִתְהַלֵּךְ בָּהֶם.
עוֹמְדוֹת בָּהֶם קֻפְסְאוֹת קַרְטוֹן רֵיקוֹת
פּוֹתְחוֹת פֶּה
כְּמוֹ גּוֹזָלִים קְטַנִּים
וְכָל הֶחָלָל מָלֵא צִיּוּצִים
שֶׁל צִפִּיָּה.

אודליה גולדמן
*
 
לִרְאוֹת רַק מָסָךְ מִתְנַפְנֵף
בֵּין הָעוֹלָמוֹת, לִשְׁמֹעַ
עֵץ וְזָהָב עַל
קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
כְּמוֹ יֶלֶד
בְּעֶזְרַת־הַנָּשִׁים, לְהִתְפַּלֵּא
וְלִשְׁתֹּק
וְלֹא מִפַּחַד. לְהִתְפַּלֵּל
לֶאֱלֹקִים עָטוּף
בְּסֻכָּרִיּוֹת.

אודליה גולדמן
תשליך

וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת דְּלִי הַסְּפּוֹנְגָּ'ה
אֶת כָּל חַטְּאוֹתַי
וּתְנַקֶּה אוֹתִי כְּמוֹ אִמָּא
שֶׁלִּי שֶׁמְּנַקָּה אֶת הַבַּיִת
לִפְנֵי חַג
הֲמוֹן אֶקוֹנוֹמִיקָה, הֲמוֹן מַיִם
מֵהַדְּלִי קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי
בְּמֶרְחַב הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁל הַתְּשׁוּבָה.

אַתָּה תְּנַעֵר לִי אֶת הַבְּגָדִים,
תַּגִּיד לִי מִלִּים
וּלְכָל מִלָּה תִּהְיֶה מִלָּה עֶלְיוֹנָה
מִסְתַּתֶּרֶת
וְהַמִּלָּה תִּהְיֶה אַהֲבָה.

חלי טל שלם
אם תרדי מענן

בַּבֹּקֶר אִמָּא חוֹזֶרֶת מֵהֶעָנָן שֶׁלָּהּ וְרוֹאָה דִּמְעָה
שֶׁיָּבְשָׁה עַל גֻּמָּה רְדוּמָה
וּבַיָּד הַקְּפוּצָה דַּף וָרֹד מְקֻמָּט
וְצִיּוּר אוֹתִיּוֹת בִּכְתַב נוֹעִי:
לְאִמָּא, אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ, שֶׁתֵּדְעִי.

גיא פינקלשטיין
*

אִתְּךָ בַּמִּטָּה הַגְּבוֹהָה,
תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ,
חוֹשֶׁבֶת:
אִם הָעוֹלָם יָמוּת,
מַגִּיעַ לָעוֹלָם לַעֲלוֹת לְגַן עֵדֶן.

אדוה הורביץ
*
 
נְסִיעָה אַחַת שֶׁבְּנִיחוֹחָהּ סְתָו מִתְקַבֵּץ
אֲנִי שׁוֹמַעַת קוֹלוֹת זוֹהֲרִים, מַזְהִירִין
רְגָעִים מֻלְחָנִים אוֹרְגִים בִּי רִאשׁוֹנִיּוּת.
אֲנִי צוֹעֶדֶת בְּעִיר לְלֹא בַּיִת
פּוֹתַחַת לִקְרָאתִי יָמִים
שֶׁיִּהְיוּ לִי לִבְשׂוֹרָה בִּסְפִירָה מְחֻדֶּשֶׁת.

אדוה הורביץ
*
 
בִּתְחִלָּה
הָיוּ מִזְמוֹרֵי אָבִי שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתְךָ אֵלַי
הַלַּחַן נִמְשַׁךְ אֵלֶיךָ וּמִמְּךָ
וְהַמִּלִּים לְרֵאשִׁית יָמֵינוּ

סוֹבַבְנוּ רוּחַ בּוֹדֵדָה שֶׁל סְתָו
וְהַשָּׁנָה הַמִּתְקַבֶּצֶת
פָּקְחָה לָנוּ בְּקָרִים
וּמַנְגִּינָה חֲרִישִׁית מַבְטִיחָה

נֶאֱסַפְנוּ לְתוֹךְ גֻּמְחַת הַבַּיִת
מְעֻרְסָלִים בִּקְרִיאָה רִאשׁוֹנִית
בִּדְמָעוֹת שֶׁל שַׁחֲרִית
בְּמִלַּת הַתְּפִלָּה הַבּוֹדֵדָה

שרה לנדאו
תפילת מנחה

שְׂפָתַי נָעוֹת
מַעְלָה מַעְלָה
עִם שְׁאַַר גּוּפִי
בַּמַּדְרֵגוֹת
אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַקַּנְיוֹן.
שָׁם
יִמְלְאוּ יָדַי
שַׂקִּיּוֹת שֶׁל בְּרָכָה.
וּבְצֵאתִי,
כְּמוֹ בְּבוֹאִי,
הִתְעַלּוּת.

טל מיכאליס
*
 
הַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת צָנְחוּ.
אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת:
מָה שֶׁעַכְשָׁו מַרְגִּישׁ כְּמוֹ אֶבֶן
הוּא בְּעֶצֶם חֶמְאָה רַכָּה.
דְּרוּשָׁה שֶׁמֶשׁ חַמָּה וּגְדוֹלָה
לְהַפְשִׁיר

טל מיכאליס
לֵידָה

רַק בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
כְּשֶׁכָּל הֶחֳדָשִׁים כְּבָר
יְבֵשִׁים מְאוֹד מְאוֹד
מִשְׁתַּלְּגִים עַנְנֵי הַכֻּתְנָה
הָרַכִּים
עַל הָעֲנָפִים הַשְּׁבוּרִים בַּשָּׂדֶה
בִּתְנוּעָה אִטִּית
שֶׁל שִׁלְהֵי קַיִץ.

– – –

וַאֲנִי מְרִיחָה אוֹתָם
עָדִין עָדִין
וְגַם בִּי יֵשׁ תִּקְוָה
לְמַשֶּׁהוּ רַךְ
שֶׁיִּצְמַח

טל מיכאליס
*

אַתָּה לֹא תָּבוֹא.

אֲבָל יֵשׁ בַּכֻּתְנָה
רַכּוּת מְנַחֶמֶת
וְגֶזַע הָעֵץ מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי
הוּא לֹא פָּחוֹת
מִמִּשְׁעֶנֶת
 
טלי וייס
ברכות לחיים טובים
 
לְהַתְחִיל כָּל יוֹם בִּבְרָכָה:
בָּרוּךְ הַנִּמְצָא בִּי.
לְסַיֵּם כָּל יוֹם בִּבְרָכָה:
בָּרוּךְ הַמִּסְתַּלֵּק מֵעָלַי.
וּבֵין לְבֵין לְבָרֵךְ
עַל מָה שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא
וְאֵין צֹרֶךְ לְסַלְּקוֹ.

אילה גליק מגיד
תפילה קצרה

"ומתפלל בהיכל תפילה קצרה סמוך לפרוכת. וכך הייתה תפילתו של כהן גדול:
יהי רצון… שתהא שנה זו הבאה עלינו… שנה שלא תפיל אישה פרי בטנה"
(מתוך תפילת יום הכיפורים)

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ חַיִּים
לוֹמַר, זֶה אֶפְשָׁר
לִמְחֹק מוֹתִים הַרְבֵּה
בְּמַטְלִית לַחָה.
וְזֶה יִקְרֶה, זֶה חַיָּב
אַחֶרֶת. בֹּא נַעֲצֹם עֵינַיִם
נִשְׁכַּח

בַּקֵּשׁ אִתִּי לוּחַ רֵיק, מִלִּים שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ
לֹא כָּךְ. לָדַעַת הַכֹּל פָּשׁוּט
יָבוֹא. מַשַּׁק כְּנָפַיִם רַךְ
בֵּינְתַיִם נַחְשֹׁק בִּדְבָרִים אֲחֵרִים
שְׁנַיִם קוֹטֶג', תַּבְנִית בֵּיצִים
נָבִיא מִן הַמַּכֹּלֶת
נִקְטֹף פְּרָחִים אֵינְסוֹף צְהֻבִּים כַּשֶּׁמֶשׁ
נִזְרַח
אוּלַי הַפַּעַם גַּם יְלָדֵינוּ חַיִּים יָבוֹאוּ
כָּךְ וְלֹא כָּךְ

מרב זקס־פורטל
כל אותו קיץ

כָּל אוֹתוֹ קַיִץ הִשְׁחִירוּ
זִמְזוּמֵי יַתּוּשִׁים
אֶת קִירוֹת הַבַּיִת
וְהִשְׁתִּיקוּ קוֹלוֹתַי
אִתָּם. וְאָז,
כְּשֶׁהַיַּרְקָן אֶת אֹדֶם
רִמּוֹנָיו הִצִּיעַ, כְּשֶׁרֶמֶז
שֶׁל קְרִירוּת
הַשְׁכֵּם הִפְצִיעַ,
נָפַל כָּבְדָּהּ שֶׁל הַכְרָעָה
וְהִתְפּוֹצֵץ עַל הָרִצְפָּה
הַלְּבָנָה,
שָׁם שָׁכַבְתִּי
עַד שֶׁקַּמְתִּי,
עַד שֶׁקַּמְתִּי
בָּרָה

רחל לזובסקי
קיבוץ קדוש

רַבִּי נַחְמָן מִתְהַפֵּךְ בְּקִבְרוֹ לְטוֹבָה
אוּמָן מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה כָּל כָּךְ נֶהְפָּכֶת
יֵשׁ עִנְיָן שֶׁבָּאִים אֶצְלוֹ הַחֲסִידִים שֶׁלּוֹ
שֶׁמַּשְׁלִיכִים עָלָיו כָּל מִינֵי
עֲטִיפוֹת רֵיקוֹת שֶׁלָּהֶם
שִׁירַיִם שֶׁל בָּשָׂר מְכֻרְסָם עַל עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת
גַּרְעִינִים שֶׁל אֱמֶת מִמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁהָיוּ
יֵשׁ עִנְיָן שֶׁעָפִים מִשָּׁם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
לְהָקִים דִּירוֹת עֲרַאי שֶׁלָּהֶם
וְרַבֵּנוּ תּוֹפֵס בַּפֵּאוֹת שֶׁלּוֹ אֶת אַחֲרוֹן הַחֲסִידִים
מַנִּיחַ אוֹתוֹ לְפִתְחוֹ כְּמוֹ פִּתְקָה טוֹבָה
דַּע כִּי זוֹהִי מַפַּת סְתָרִים יְקָרָה מְאוֹד
מַפָּה פְּרוּשָׂה רָזִים וְסוֹדוֹת
רְמָזִים מוֹבִילִים אוֹתְךָ אֶל אֲבֵדָה שֶׁלְּךָ
הִנֵּה הִיא צוֹמַחַת מִתּוֹךְ עֲרֵמוֹת הַפְּסֹלֶת
קַח עֲשֵׂה אוֹתָהּ לְךָ סְכָךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
יִהְיוּ הֶעָלִים נוֹשְׁרִים עַל רָאשֵׁי הָאוֹרְחִים
וּבִשְׁמוֹנָה עָשָׂר בְּתִשְׁרֵי יֵרָאוּ שָׁמַיִם סְגֻלִּים
טִפְחַיִם שֶׁל לַיְלָה יִהְיוּ צוֹחֲקִים אֵלֶיךָ
כָּל הַיּוֹם

רחל לזובסקי
*

לֵךְ אֱמֹר לִי אֶל הַמֶּלֶךְ
אֵינִי יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ עַמִּי
גָּלוּת מֵרָצוֹן כָּפִיתִי עַל עַצְמִי
בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ עוֹד אֵין מָקוֹם
לְכָל דָּבָר וְדָבָר
מִתּוֹךְ הַפִּזּוּר אֲנִי צוֹעֶקֶת
אֵיפֹה הַמַּצֶּקֶת
אֵיפֹה הַמִּסְנֶנֶת
אַיֵּה הַסַּכִּין?
הֵיכָן אֵשֵׁב בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים?
מִי רָאָה אֶת הַסְּוֶדֶר שֶׁלִּי
עוֹד לֹא פָּרַקְתִּי אֶת הַסְּוֶדֶר
וְכָאן הָעֶרֶב קָרִיר

לֵךְ נָא אֱמֹר אֶל הַמֶּלֶךְ
כִּי רָחַקְתִּי
גָּלִיתִי מֵהָעִיר
אֶל הָהָר וּמֵהַר לְמִדְבָּר
מִמְּבוֹאַת בֵּית הַכְּנֶסֶת
אֶל מוֹשָׁבִים מְסֻמָּנִים
מֵהַכִּסֵּא שֶׁל גְּבֶרֶת גּוּטְמָן
אֶל הַכִּסֵּא שֶׁל גְּבֶרֶת דְּבִיר
מֵהַכִּסֵּא שֶׁל הַשְּׁכֵנָה אֶל כִּסְּאוֹת
חֲתוּמִים בְּשֵׁמוֹת אֲחֵרִים
לְבַסּוֹף בֵּין יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת אֲנִי
עוֹמֶדֶת מֵהַצַּד
וְכָל עַצְמוֹתַי נוֹשְׂאוֹת
תְּפִלָּה
שְׁבָרִים
תְּפִלָּה

וּבְכֵן לֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֹר לוֹ כָּךְ:
בָּאתִי אֲנִי אֶל בֵּיתְךָ
עַכְשָׁו בּוֹא אֶל בֵּיתִי
קַח מִשְׁעַנְתְּךָ בְּיָדְךָ
וּסְגֹר בַּעַדְךָ וּבַעֲדִי
גְּהַר, פִּיךָ אֶל פִּי
אֱסֹף בְּכַפְּךָ אֶת כַּפִּי
עֲטֹף בִּכְנַף גְּלִימָתְךָ רֶתֶת כְּתֵפִי
שֵׁב, נִשְׁתֶּה קָפֶה בְּכוֹס חַד פַּעֲמִית
וְיֵחַם בְּשָׂרִי

הַבֵּט, כָּעֵת אֲנִי חַיָּה

שער שלישי  

אהרלה אדמנית
אל"ף בי"ת
 
אַלְּפֵנִי בַּחֲרוּת
גָּמְלֵנִי דְּאִיָּה
הַמְתִּיקֵנִי וְאָבוֹא
זַכֵּנִי חֶמְלָה
טְוֵנִי יֶשַׁע
כָּלְלֵנִי לִטּוּף
מָרְקֵנִי נִקָּיוֹן
סָמְכֵנִי עֲמִידָה
פְּצֵנִי צִפּוֹר
קָרְבֵנִי רֶגֶשׁ
שַׁתְּפֵנִי תִּקְוָה

שמואל מוניץ

משחק תפקידים בראש השנה

מִשְּׁמֵי מָרוֹם, מֵחֹדקֶרֶן
אֲנִי מֵפִיחַ רוּחַ בְּרֹאשׁ הָאַיִל,
מַשְׁמִיעַ אֶת קוֹל הָאֱלֹהִים.

לילך גליל
מבוע
 
וּפִתְאוֹם נִשְׁמָעִים הַחַיִּים בְּאִבָּם;
הַמָּקִינֶטָה הוֹמָה וְרֵיחַ קָפֶה הַלּוּז
חוֹלֵשׁ עַל הַבַּיִת. הַלִּיבִּידוֹ שֶׁלִּי מִתְעוֹרֵר.
אוּלַי זֹאת אַהֲבָה.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה יָכוֹל לִנְבֹּעַ מִמֶּנִּי עַכְשָׁו
אֲבָל אֲנִי מַקְשִׁיבָה.
לילך גליל
"המוות חשוב לחיים".
אליזבט קובלר רוס

כָּל הַחַיִּים חָשַׁבְתִּי עַל הַמָּוֶת וְהַיּוֹם
אֲנִי מְחַכֶּכֶת בּוֹ אֶת גַּבִּי כְּדֻבָּה בַּצָּפוֹן.
יוֹם בְּלַיְלָה, עֵרוּת בְּשֵׁנָה, חָלָל בְּעֵץ.
וְהִנֵּה, גַּם מִתּוֹכוֹ עוֹלָה הָאֵשׁ.

עמרי שרת
כך עלה

"ויש איזה אנשים פיקחים אומרים, כיון שסולם אין כאן, על כן אין שום עצה רק לקפוץ למעלה"
(ר' מנחם מנדל מקוצק)

א
כְּשֶׁנָּפַלְתִּי מִגַּן עֵדֶן נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתַי
נָפְחָה לְשׁוֹנִי בְּחִכִּי פִּלְבְּלוּ כִלְיוֹתַי
לֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי
פָּשׁוּט
לֹא
יָדַעְתִּי

בִּשְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ חֻלְיוֹת מְרֻסָּקוֹת קַמְתִּי אֲנִי
וְרֹאשִׁי בַשָּׁמַיִם נַפְשִׁי
יָצְאָה פָּשׁוּט יָצְאָה
בִּקַּשְׁתִּי לֹא מָצָאתִי
קָרָאתִי וְלֹא

בְּצִפָּרְנַיִם אֲכוּלוֹת בְּיָדַיִם
נוֹטְפוֹת חִבַּקְתִּי הַחוֹמוֹת
לְטַפֵּס
עַד

שֶׁמְּצָאֻנִי הַכְּרוּבִים בְּלַהַט
הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת הִכּוּנִי פְצָעוּנִי
פִּצְפְּצוּ אֶת רֹאשִׁי בְּאַלּוֹת טֵלֶסְקוֹפִּיּוֹת
סָרְקוּ אֶת בְּשָׂרִי

חָשְׁבוּ שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם

ב
בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט הָיְתָה לִי עֲלִיַּת הַנְּשָׁמָה וְאָמַרְתִּי לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד
מַה שֶּׁאָמַרְתִּי

אוריה פיציון באום
המים אל המתכת

בַּשָּׂדוֹת הַסֻּכָּר הַמַּר
נָמֵס בַּמַּיִם לִגְבִישִׁים
שֶׁלֶג בְּכַדּוּר זְכוּכִית
רַק מְעַט

הַסֻּכָּר אֶל הַגְּבִישִׁים
הַשֶּׁלֶג אֶל הַמַּיִם
הַמַּיִם אֶל הַמַּתֶּכֶת

אֲנַחְנוּ סְמוּקִים מֵרֹב יֹפִי
יוֹדְעִים מָה שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ
כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד לִחְיוֹת

דניאל הרמן
הדים

שׁוּב נִתְהַדְהֵד כְּמוּאָזִין בְּגֵיא הֲרִיגָתֵנוּ,
נִשְׁלַח יָדֵינוּ הַפְּרוּשׂוֹת
מִיּוֹם כִּפּוּרִים   ׁ ֶ  ָ  ַ  ;
נִדֹּר עַצְמֵנוּ, לָשׁוּב
שׁוּב
כִּבְכָל שָׁנָה לְהִתְפַּחֵד
בְּתוֹךְ יֵאוּשׁ הָעֲזוּבָה.

מוריה דאום קפלן
יחיא

בְּמַקְבִּיל לִכְבִישֵׁי חַיַּי פּוֹסֵעַ
רוֹעֶה עִם עִזָּיו
וְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה כָּאן הַרְבֵּה לְפָנַי
מְאַזֶּנֶת עַל רֹאשָׁהּ
מַשָּׂא
שֶׁלֹּא נִתָּן לִרְאוֹת מַהוּ

וּבִנְסִיעָה אַחֶרֶת, בַּדֶּרֶךְ לְמַחְלֶקֶת יְלָדִים,
אַבּוּ יִחְיֶא מַרְאֶה לִי בְּגַאֲוָה תְּמוּנוֹת
מֵחֲגִיגוֹת חַג הַמּוֹלָד
בְּבֵית לֶחֶם,
אַף שֶׁהָאֱלֹהִים הַנּוֹלָד הוּא לֹא אֱלֹהָיו
וְלֹא אֱלֹהַי

קִילוֹמֶטְרִים סְפוּרִים מַפְרִידִים
אֲבָל בַּתָּוֶךְ פְּעוּרָה תְּהוֹם שָׂפָה:
אֲנַחְנוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּאַנְגְּלִית
זָרָה לִשְׁנֵינוּ.

הוּא דּוֹאֵג לְיִחְיֶא הַקָּטָן. אֲנִי אוֹמֶרֶת:
אוּלַי יִהְיֶה בְּסֵדֶר. גַּם בְּעִבְרִית, הַשֵּׁם יִחְיֶא מַשְׁמָעוֹ
חַיִּים

מִי שֶׁבֵּרַךְ
אֶת אֲבוֹתַי וַאֲבוֹתָיו
הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא וִיחַיֶּה
אֶת יַלְדֵי הָעוֹלָם הַחוֹלִים
שֶׁאֵין לָהֶם אֵל אַחֵר
מִלְּבַד הַחַיִּים

אפרת ביגמן
תכף

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְהִשָּׁאֵר
נְטוּעָה בְּאַדְמָתְךָ הַלַּחָה
יֵשׁ בִּי תְּזוּזָה וְרַחַשׁ
הֵם אֵינָם נוֹבְעִים מִתּוֹכִי
אַךְ מְבַדְּרִים קְצוֹת־נַפְשִׁי
הַמּוּכָנָה לִקְרָאתְךָ.
אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת, תֶּכֶף אֶתְבַּקֵּעַ
אֶתְנַפֵּץ, תֵּעָתֵק נִשְׁמָתִי
אֵינִי יוֹדַעַת אִם כָּךְ מַרְגִּישׁ הַמָּוֶת
אַךְ כָּךְ בָּאִים בִּי הַחַיִּים.

מיה טבת דיין
מונסון

הַגֶּשֶׁם יָרַד בִּשְׁלוֹשִׁים וְשֵׁשׁ
מַעֲלוֹת. כָּבֵד
וְחָשׁוּךְ

כְּמוֹ הָעֶצֶב. וְעָמַדְתִּי עַל הַמִּרְפֶּסֶת
לְהִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ עַרְפִלֵּי הַמַּיִם
לֶאֱמֹד אֶת מָה שֶׁלֹּא נִתָּן;
אֶת הַמֶּרְחָק מִמֶּנִּי
אֶל קְצֵה הַלַּיְלָה,

אֶל אֹפֶק הָאֹפֶל,

אֵלֶיךָ. גַּעְגּוּעַ
שָׁקַע אֶל תּוֹךְ גַּעְגּוּעַ,
הִתְרַחֵב בַּתַּחְתִּית
כְּמוֹ כֶּתֶם. נֶאֱסַף.
לֹא נִקְוָה בָּאֲדָמָה.

מֵאֵיפֹה אַתָּה שָׁב אֵלַי
בְּכָל פַּעַם, כְּשֶׁכְּבָר נִדְמֶה
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תַּחְזֹר?
מְעוּט מִלִּים,
כְּמִי שֶׁחָזָה בְּדָבָר
שֶׁאֵין לְדַבֵּר בּוֹ,

אַתָּה מֵגִיחַ מֵהָעֲרָפֶל.
הַמַּיִם כָּלִים.
הָאֹפֶק מִתְבַּהֵר
וּבְזִכְרוֹן הַדְּבָרִים לֹא נִרְשַׁם
דָּבָר. לֹא הַחוּט
הַמָּתוּחַ בֵּינֵינוּ, לְהִתְפַּקֵּעַ.
לֹא הַחִכִּיָּה. הִתְאַסְּפוּת הַשָּׁעוֹת.
לֹא אֵיךְ עוֹלָם שָׁלֵם הִתְיַפֵּחַ הַלַּיְלָה
שָׁקֵט וְגָדוֹל.

נועה ברקת
*
 
דַּרְדַּר סָגֹל אַחֲרוֹן בַּשָּׂדֶה הֶחָרוּשׁ. זֵיתִים מַשְׁחִירִים בַּחֻרְשָׁה
נוֹשְׁרִים לְתוֹךְ חֲרִיצֵי אֲדָמָה יְבֵשָׁה, מְמִיתִים אֶת זַרְעָם שֶׁלָּהֶם.
הַמָּוֶת אֵינוֹ אֲמִתִּי. רַק הַצּוּרָה מִתְחַלֶּפֶת, מְשַׁנָּה פָּנִים.
מָה שֶׁאֵינֶנּוּ – קַיָּם עִמָּנוּ.
זְרָעִים וְקוֹצִים. קְלִפּוֹת וּפְלָחִים. נִדְמֶה שֶׁאִמָּא מִתְקַשֶּׁרֶת – "אוּלַי תָּבוֹאִי? הֵכַנְתִּי פַּשְׁטִידָה". עוֹמֶדֶת עַל רַגְלֶיהָ, מְקַלֶּפֶת יְרָקוֹת בְּקוֹלְפָן אָדֹם, שָׁדֶיהָ שְׁטוּחִים עַל שַׁיִשׁ הַמִּטְבָּח, עוֹד רֶגַע תֵּצֵא לְעַשֵּׁן סִיגַרְיָה אֲסוּרָה. רַק הַצּוּרָה מִתְחַלֶּפֶת. קְלִפּוֹת הַפֶּקָן מוֹרִיקוֹת, מִתְבַּקְּעוֹת מַשְׁחִירוֹת. הַמָּוֶת אֵינוֹ אֲמִתִּי. הַלֵּב מִתְקַלֵּף, הָרֵאוֹת מִתְמַלְּאוֹת בְּמַיִם וְאָז נִשְׁפָּכוֹת.
דַּרְדַּר אַחֲרוֹן. מָה שֶׁאֵינֶנּוּ  –
קַיָּם עִמָּנוּ.

נועה ברקת
*
 
כָּל הַחֲפָצִים נִשְׁבָּרִים, מִתְמַלְּאִים אָבָק, מִתְפּוֹרְרִים.
הָאֲרוֹנוֹת מִתְגַּעְגְּעִים לַעֲצֵי הָאֹרֶן,
הַשֻּׁלְחָן אֶל הָאַלּוֹן.
הַבַּרְזֶל מִשְׁתּוֹקֵק לְלֵב הָאֲדָמָה מִמֶּנָּה חֻשַּׁל.
הַפְּלַסְטִיק רוֹצֶה לִבְעֹר.
הַפָּנִים מִתְקַמְּטוֹת.
כָּרִית הַסַּנְטֵר שֶׁשָּׁמְרָה עַל הַבֶּכִי חָבוּי, שׁוֹמֶטֶת אֶת מֶתַח הַשְּׁרִירִים.
בְּכִי בְּכִי, צַעֲקִי,
כָּל הַדְּבָרִים נִגְמָרִים.

נועה ברקת
*
 
כָּל הַדְּבָרִים נֶאֱסָפִים: הַכֵּלִים אֶל הַמְּגֵרוֹת
הַשֻּׁלְחָן מִתְקַפֵּל אֶל גַּב הַמִּטָּה, הַיְּסוֹדוֹת מִתְנַתְּקִים.
כָּל הַדְּבָרִים מִתְהַדְּקִים: דַּלְתוֹת הַמְּקָרֵר, הָאָרוֹן, הַטֶּלֶוִיזְיָה.
אֲנַחְנוּ אֶל הַבַּיִת. הַבַּיִת אֶל הַדְּרָכִים.
הַחַלּוֹנוֹת מוּגָפִים. הַנּוֹפִים מִתְחַלְּפִים.
הַתְּנוּעָה מַתִּירָה רַק חֲפָצִים נְחוּצִים.
כָּל הַשְּׁאָר נְפוֹצִים. נוֹשְׁרִים, מִתְפַּזְּרִים, הוֹלְכִים וּמִתְיַתְּרִים.
כָּל הַדְּבָרִים בָּאִים. כָּל הַדְּבָרִים חוֹזְרִים.

שרית עיני ריץ'
*
 
יָמִים נוֹרָאִים
אַתְּ שׁוּב אוֹכֶלֶת עוּגִיּוֹת
עַד שֶׁתִּתְמַלְּאִי
שֶׁתִּתְמַלְּאִי
הִפְסַקְתְּ לְהַגִּיד: מִמָּחָר,
הִתְחַלְתְּ לְהָבִין,
שֶׁמַּשֶּׁהוּ רָעֵב הוֹלֵךְ בָּךְ וְלֹא מַקְשִׁיב,
יָמִים נוֹרָאִים
נַפְשֵׁךְ מְחַכָּה שֶׁתָּשׁוּבִי.

שלומית נעים נאור
שימי לב אל הגוף
 
הַדַּחַף לַעֲצֹר אֶת הָרַעַד
לְהִתְמַקֵּד בַּנְּקֻדָּה הַכְּמוּסָה
יְחִידָה תַּמָּה וּנְקִיָּה
לְהַמְשִׁיךְ לִצְעֹד
לְהִתְעַלֵּם מֵעֵינַיִם
לְהִתְמַקֵּד בַּמִּלְמוּל
לְהַקְפִּיד עַל מַפְתֵּחַ
הַגּוּף וְנִקְיוֹן הַלֵּב
לְהִפָּרֵד מֵעַל כָּל מָה שֶׁלֹּא נֶחְפָּץ
לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יִקָּווּ הַמַּיִם
שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה הָאַהֲבָה
שֶׁנִּזְכֶּה לְמִטַּת רַחֲמִים מְתוּחָה
שֶׁיַּעֲבֹר הָעֶרֶב
שֶׁיִּמָּלֵא הַלַּיְלָה
שֶׁנִּזְכֶּה לְאוֹר הַבֹּקֶר

תהילה גריזים
*

א
אֲנִי יַלְדַּת מַפְתֵּחַ
מִסְתּוֹבֶבֶת לְבַד
בָּעוֹלָם שֶׁלְּךָ
מְבַקֶּשֶׁת שַׁעַר.

ב
תָּלִיתָ עַל צַוָּארִי מַפְתֵּחַ לֹא פּוֹתֵחַ
שׁוּם מַנְעוּל שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה.
לְךָ מַפְתֵּחַ גֶּשֶׁם
לְךָ מַפְתֵּחַ לֵדָה.
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִכָּל צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת הַכָּבֵד שֶׁלְּךָ,
שַׁחְרֵר מַפְתֵּחַ אֶחָד, קָטָן, פָּשׁוּט
מַפְתֵּחַ רָצוֹן

מוריה רוזנבלום
*

תַּגִּיד לִי כַּמָּה עוֹד אֶפְשָׁר לְהַרְחִיב יַלְדֵי סְתָו וְחֹרֶף וְאָבִיב
מַגִּיעִים דּוֹפְקִים עַל כָּל פֶּתַח שֶׁלָּנוּ שׁוֹקֵק חַיִּים
זְמַן נִמְשָׁךְ תַּגִּיד לִי אִם אֶפְשָׁר לְהַרְחִיב עוֹד
אֶת הַלֵּב עַל הַפְּתָחִים חַיִּים מִתְגַּלְגְּלִים עָלֵינוּ לִפְעָמִים
כְּמוֹ סְלָעִים אֶל תּוֹךְ נָהָר
כּוֹאֵב כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה לְרַפֵּא דַּוְקָא עַכְשָׁו
וְאֵין דָּבָר רָצוּי יוֹתֵר מִזֶּה אֵין דָּבָר אָהוּב יוֹתֵר מֵהַחַיִּים הָאֵלֶּה מַמָּשׁ
וְכַמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַרְחִיב אֶת הַלֵּב שֶׁעוֹד נוּכַל

– לב על הפתחים –

יוסי סוויד
באים בדבר עברה

רְאֵה כַּמָּה רַחְפָנִים הֵרַמְנוּ
לוֹמַר – דַּע מָה לְמַעְלָה מִמְּךָ
כַּמָּה מַצְלֵמוֹת הִצַּבְנוּ
לוֹמַר – עַיִן צוֹפָה
כַּמָּה אַנְטֵנוֹת פִּזַּרְנוּ
לוֹמַר – אֹזֶן שׁוֹמַעַת
וְכַמָּה פּוֹסְטִים הֶעֱלֵינוּ
לוֹמַר – כָּל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים
וַעֲדַיִן בָּאִים אָנוּ
בָּאִים

יוסי סוויד
מיתרי הנבל

יָמֵינוּ מֵיתְרֵי הַנֵּבֶל
שֶׁיִּהְיוּ מְכֻוָּנִים
מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּוִים
שֶׁתִּהְיֶינָה מְדֻיָּקוֹת
מַעֲשֵׂינוּ תֵּבַת תְּהוּדָה
שֶׁיִּהְיוּ מְפַעֲמִים
וְהַיָּדַיִם הָעֶלְיוֹנוֹת
שֶׁתְּנַגֵּנָּה בְּנֹעַם
וּבְחֵן וּבְחֶסֶד
תִּפְרֹטְנָה עָלֵינוּ
הָאֶצְבָּעוֹת

יוסי סוויד
כיבים עמוקים

בְּכִיבִים עֲמֻקִּים כָּתַבְתָּ אֶת שְׁמֶךָ
הַנִּקְרָא וְלֹא נֶהֱגֶה
הַנִּשְׂרָף וְאֵינוֹ מְעַשֵּׁן
הַצּוֹרֵב וְאֵינוֹ מַאֲדִים
נִקַּדְתָּ בְּבֹהַק מְרַצֵּד עַל בְּרֵכוֹת שְׁלֹמֹה
בְּגָדוֹל אֲנִי מַסְכִּים – אֲדוֹנִי
רַק לֹא הַכֹּל הֵבַנְתִּי
לֹא הַכֹּל מִתְחַבֵּר
עָרַכְתָּ בִּשְׂרֵפוֹת קוֹצִים
הִגַּהְתָּ בִּזְגוּגִית מְנֻפֶּצֶת
עִמַּדְתָּ בְּהַלְוָיוֹת קַיִץ
נִרְאֶה הֶגְיוֹנִי סַךְ הַכֹּל
סַךְ הַכֹּל מִסְתַּבֵּר
אַךְ אִם נִתָּן – אֲדוֹנִי
אֶת הַפְּרָטִים מְעַט – לְבָאֵר

שי דותן
תכלה שנה
 
אֶת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים נַשְׁאִיר הַשָּׁנָה
מֵאָחוֹר. מִפְרְצֵי בְּדִידוּת
מַעֲזִיבִים, מְרִיבוֹת קָשׁוֹת
שֶׁטָּרְפוּ אוֹתָנוּ. מַרְתְּפִים טְחוּבִים
שֶׁטִּפַּחְנוּ בִּשְׁתִיקוֹת אֲרֻכּוֹת
כְּעָרֵי מִסְכְּנוֹת בְּאַרְצוֹת הָאַהֲבָה.

ארז פודולי
אש חדשה

פַּעַם הָיוּ גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת,
הַיּוֹם שְׂפָתֶיהָ כְּוִיָּה.
יָמִים נוֹרָאִים, לֵילוֹת רֵיקִים
שׁוֹכְבוֹת בִּי מִלִּים כִּגְוִיָּה.

עוֹד תַּחְפֹּץ. עוֹד יִתְקֹן
לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא
בְּאֵשׁ חֲדָשָׁה שְׂפָתַי עוֹד תִּפְתָּח
תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי בְּחִכָּהּ.

בכל סרלואי
*

מָה שֶׁשָּׁבַר אוֹתִי לֹא הָיָה
בְּקִרְעֵי הַגּוּף וְלֹא בְּמֵרוּק הַנֶּפֶשׁ
לֹא בִּתְפִלּוֹתַי מוּל עַפְעַפֶּיךָ הַשְּׁמוּטִים,
אֶלָּא תַּחֲנוּנַי שֶׁתְּבַקֵּשׁ עַל חַיֶּיךָ.

בִּפְנִים הַגּוּף רוֹעֶדֶת יַלְדָּה
לוֹחֶשֶׁת אַבָּא מִבַּעַד לְקִירוֹת הָעוֹלָם.

יֵשׁ מִלִּים שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי וְנָתַתִּי לְךָ
הַכֵּר בָּהֶן אֶת דְּיוֹקָנְךָ, אָבִי,
לְבַקֵּשׁ עַל חַיֶּיךָ, חַיַּי

בכל סרלואי
*

לַמְּדֵנִי לְהִלָּחֵם עַל חַיַּי כָּמוֹךָ,
לִרְאוֹת בְּטִפַּת הַטַּל אֶת הַיָּם
אֶת פְּנֵי הָאָבוֹת בְּעֵינֵי יֶלֶד יָתוֹם
כְּשֶׁאֲנִי מַחְזִירָה לְךָ עַל צְעָדַי הָרִאשׁוֹנִים
בְּיָדִי הָאוֹחֶזֶת בְּךָ
לִלְמֹד אֶת הָעוֹלָם בִּקְנֵה הַמִּדָּה שֶׁל צַעֲדֵי הַחוֹלֶה
יָדְךָ הָרוֹעֶדֶת בְּיָדִי
אַחַר כָּךְ הַבֶּכִי

בכל סרלואי
*

סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי  / וּבְאַהֲבָתְךָ הָמָה מִבְצָרִי
וְאוֹר עֵינֶיךָ עֲזָבַנִי / וְגוּפִי רָחַשׁ צָרִי
וְאֵיךְ אֶרְאֶה אוֹר יוֹם / וְחָשְׁכִּי הוּא מִבְצָרִי?

אָבִי, צֵא מִתּוֹךְ שִׁבְיָה / מִבּוֹר כִּלְאֲךָ הַנֶּפֶשׁ הַדְּווּיָה
מֵרוּחַ בַּמִּשְׁבָּרִים מְפַרְפֶּרֶת / בְּדַם הַנֶּפֶשׁ הַמְקַוָּה וְהַכְּווּיָה
קַוֵּה אֶל אֲ־דֹנָי וְאֶל חַיֶּיךָ / מִכּוֹס יְגוֹנִים עַד כּוֹסְךָ רְוָיָה.

אלול תשע"ט
עורכות: מוריה דאום-קפלן ושלומית נעים-נאור

דימויים: אלעד ליפשיץ ויעל קריא

ביקשנו השנה להרחיב את מנעד התפילה ולאפשר לה להכיל את כל משאלותינו לשנה הקרובה; לא רק את סליחתנו וכפרתנו, את חשבון הנפש על מה שנעשה ולא נעשה בעבר, אלא אף את ההבטחה הטמונה בשנה חדשה, בשינוי בדפוסים השונים שלנו, מהאישי, המשפחתי והזוגי ועד לרוחני. ביקשנו לתת בית לתקווה לקראת השנה החדשה, וליצור מרחב אישי, הכולל בתוכו שפה חדשה.

אנחנו מודות לכל המשוררות והמשוררים שתרמו לגיליון ולתפילות השנה החדשה.

אולי תתעניינו גם:

 25.00 55.00
 25.00 55.00
 25.00 55.00
 40.00 55.00
 25.00 55.00
מ
ה

הֵרָשְׁמוּ לְקַבָּלַת אִגֶּרֶת מֵידָע מִמַּשִּׁיב הָרוּחַ

(ניוזלטר בלעז)